בלוג מאמרים | וידאו

ננסה לראות נקודה קטנה מהפרשה בה העם המואבי ממשיל את עם ישראל לשור... ננסה להבין מה המשל ומה הנמשל. אבל הכי הכי חשוב, להשתדל להתבונן ולראות איך דברים אלו נראים בחיינו.

משחק צבעים או תיקון העולם? "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" וכו' (פרשת חקת). מעיקרי מצוות 'פרה אדומה', לשרוף אותה בהר המשחה, כנגד בית המקדש שבהר המוריה. ומעפר שריפתה לתת על מים חיים (מי מעיין), בתוך כלי. וממים אלו להזות (להשליך) על ידי אזוב, על בני אדם וכלים הטמאים בטומאת מת החמורה, לטהרם. ולמה פרה אדומה?! הרי אין טבע פרות להיות 'אדומות' אלא שחור-לבן... על כך הביא רש"י מדרש אגדה מיסודו ש

האם חטא המרגלים נוגע אלינו? מה הדמיון בין בני ישראל שיצאו ממצרים, לבין הישראלי שמבקש לחזור בתשובה שלימה אל אביו בשמיים?

"אם בחקותי תלכו". רש"י: שתהיו עמלים בתורה. הרבה קולמוסים נשתברו על דברי רש"י הללו שמקורם במדרש, כדי להבין היכן מרומז בלשון הכתוב 'בחוקתי תלכו' ענין העמל והיגיעה בתורה, וזה נושא גדול ורחב בפני עצמו, מכל מקום נמצאנו למדים שגם כאשר עם ישראל לומדים את התורה ומקיימים את כל המצוות, אין די בכך כדי לזכות לכל הטוב המובטח בהמשך הפסוקים - "ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ונתתי שלום בארצכם" וגו', אלא דווקא ע"י עמל התורה אפשר לזכות בכל ברכות התורה. הסיפור המיוחד הבא מובא בספר: "מעשה איש" חלק א', ו

איסור התורה לא ללכת בחוקות הגוים מוזכר בפרשותינו פעמיים. הראשון: "וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר. דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם. כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ" (פרק יח פסוק א – ג) ופעם נוספת: "וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖ח

השבוע, בעזרת השם, נתחיל לקרוא בתורה בחומש ויקרא, שעוסק בעיקרו בהלכות הקרבת הקרבנות ובשאר דיני המשכן. פרשת ויקרא פותחת בדיני קרבנות נדבה: עולה, שלמים ומנחה, שאדם רשאי להביא בלא שנצטווה על כך. כמו כן ישנן כמה מצוות נוספות שאין חיוב לעשותן, אלא מסרן הכתוב לנדבת ליבו של האדם. לדוגמה: נזיר, שרק מי שירצה - יקבל על עצמו נזירות. כמו כן ישנן מצוות שהן חובה, אבל שיעור המצווה מסור לנדבת ליבו של האדם. לדוגמה: תרומה, שמדין תורה גרגיר חיטה אחד פוטר את כל הכרי. וכן המשנה שנוהגים לומר בכל יו

אחרי שכבר למדנו בפרשות הקודמות על שלשים ותשע מלאכות האסורות בשבת, למה חזרה התורה ולימדה אותנו על מלאכת מבעיר? מה החזרה הזו מלמדת אותנו?

למה הלבישו את הכהנים בבגדים כ"כ מיוחדים? האם יש להם מטרה מסוימת? ומה הקשר בין בגדי הכהנים למילים שיוצאות מפינו? כל זאת ועוד...