בלוג מאמרים | וידאו

"כי הכל ממך" היכן מתחילים כל המעשים ש אני עושה היום? "...וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'..." (דברים כו, י). מצוות ביכורים מלמדת אותנו בין יתר ענייניה יסוד גדול – לקחת את פירותיך הראשונים, להביא אותם אל בית ה' ושם לקרא 'מקרא ביכורים', שהוא הודאה לפני הקב"ה: שכל מה שיש בידי כעת - את הפירות האלו - הכל הוא המשך של מסע ארוך המתחיל באבותינו שירדו למצרים וכו' עד לרגע הזה, שאני (פלוני), עומד פה עם פרות אלו. כלומר, הכל חלק ממהלך אדיר בחס

ליל שלישי, רחבת הכותל המערבי בלתי נראית לרוב באיה. עשרות החזנים סלסלו בקול את נגינות הסליחות המקובלות, צעדתי בדוחק בין המתפללים, והתבוננתי, בבחור בעל 'ראסטות', החובש כיפת הכותל, ומתפלל בדבקות עצומה. וכמו רבים סביבו...

הלב הוא גם מרכז ההרגשות שלנו, בין החיוביות ובין השליליות, בין האמתיות ובין השיקריות. אם חיים עם הלב, עם ההרגשות, אפשר לעשות הרבה טעויות, אך לפעמים גם הולך לנו. כולנו מבינים שאין זה ה"יציבות" שאנו רוצים בחיים. היינו רוצים יותר לחיות עם שכל, עם מחשבה עם תגובות שקולות...

מהי אומנות הציור? האם זה משהו טכני וריקני או שיש בה איזה תוכן פנימי? איך מגדירה את זה התורה וחכמיה? מי היה הצייר הראשון בעולם? כל זאת ועוד...

בפרשת השבוע נצטווינו על מצוות עשה לקבוע מזוזה (דברים פרק יא, פסוקים יט-כא): וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: יש כלל ידוע שכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא - נשים חייבות. כלומר: מצוות שנוהגות בכל עת ואינן מוג

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל... (פ' מסעי) מסעות בני ישראל במדבר נמנים בפרשה בזה אחר זה: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס...

מה גורם לאדם אחד לזכור טוב יותר ולשני פחות? האם אפשר לשפר את זה? ואיך זה קשור למעשה פנחס? כל זאת ועוד...

מה קרה בצום יז בתמוז? ואיך זה קשור לפרשת השבוע? ומה אנחנו לומדים מזה לעצמנו?