כי הכל ממך

"כי הכל ממך"

היכן מתחילים כל המעשים שאני עושה היום?

"...וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'..." (דברים כו, י).

מצוות ביכורים מלמדת אותנו בין יתר ענייניה יסוד גדול – לקחת את פירותיך הראשונים, להביא אותם אל בית ה' ושם לקרא 'מקרא ביכורים', שהוא הודאה לפני הקב"ה: שכל מה שיש בידי כעת - את הפירות האלו - הכל הוא המשך של מסע ארוך המתחיל באבותינו שירדו למצרים וכו' עד לרגע הזה, שאני (פלוני), עומד פה עם פרות אלו.

כלומר, הכל חלק ממהלך אדיר בחסדי ה' הגדולים והנוראים, המלווה אותי (בן ישראל) אלפי שנים. וכל המהלך האדיר הזה נמצא כאן בפירות האלו ממש! בלעדיו לא היו כאן לא 'אני' ולא ה'פירות' האלו..

במצות בכורים, אני מגלה שאני מבין ומכיר בכך, ומודה לקב"ה על הכל, מאז ועד עכשיו. הכל רצף אחד, המתגלה בפירות אלו.

אם כן היסוד הגדול הוא – לחבר את מעשי ידי שכאן עכשיו ממש, אל השורש העמוק ביותר, שממנו התחיל הכל. ושממנו נמשך הכל עד למעשי האלו.

ולא להיות כהמון האנשים הפועלים בלא לתת דעתם על כך, וממילא חשים שכל מעשיהם התחילו ונגמרו אצלם..

התחילו מהם, מאיזה רצון או רעיון או מחשבה פרטית שלהם, ונגמרו אחרי שעשו אותם בפועל במו ידיהם (באופן כזה או אחר). הכל התחיל ונגמר בהם. ועל זה מזהירה אותנו התורה (בפרשת עקב):

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ... פֶּן-תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָֽׁבְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְשָֽׁכַחְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִֽיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא... הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם... הַמַּֽאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר... וְאָֽמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּֽה".

מהדעת (מחשבה) הזו עלינו להתרחק, ולעומתה, לקחת ולחבר את כל מעשינו אל שורש חיינו. אל צור מחצבתנו, אל בוראנו, הנותן לנו כח לעשות חייל: "וְזָֽכַרְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַֽעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַֽאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּֽה".

בדרך משל,

ברוך השם, נגמרה בניית שכונת מגורים חדשה בירושלים!

עומדים כל העוסקים במלאכה בשערי השכונה החדשה - היזם, וראש העיר, מנהל התקציבים, וראש הפרויקט, האדריכל הראשי, ומהנדס העיר, קבלן הביצוע, ומפקח הבניה, וכמובן הפועלים...

מביטים כולם מלאי סיפוק על פרי עמלם, בחזה מתוח. מהרהרים כל אחד ואחד לעצמו – כל זה מעשי ידי להתפאר!

מקבץ כל אחד מהם את ילדיו, מצביע בידו ואומר בגאווה - תראו את השכונה שאבא בנה!

כנגדם, מזמר דוד המלך עליו השלום ואומר: "...כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".

ושלמה המלך בנו, משלים כנגדו: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ...".

מהנהנת התורה (שבע"פ) ומוסיפה : "אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני..." (מסכת סוטה דף ב.).

יושב הקב"ה בשמים ושוחק, קורא ואומר, בא יצחק לוי עם אשתך וילדכם, בא ראובן וייס עם אשתך וילדיכם, בא יעקב עובדיה עם אשתך וילדכם, בואו בואו בָּני אהובי אל הבתים אשר תיקנתי עבורכם.

בא יצחק ובא ראובן ובא יעקב, שמחים ומרוצים, קובעים מזוזה בחנוכת הבית ומברכים, "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הטוב והמטיב".

מספרת הגמרא (מסכת ע"ז דף ב) דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי:

לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר: מי שעסק בה יבא ויטול שכרו, מיד מתקבצים ובאים הגויים בערבוביה.. אומר להם הקדוש ברוך הוא אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה..

נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה. אמר להם הקב''ה במה עסקתם? אומרים לפניו: ריבונו של עולם, הרבה שווקים תיקנו [מרכזי קניות], הרבה מרחצאות עשינו [בריכות, מרכזי ספורט וכו'], הרבה כסף וזהב הרבינו [מערך הכלכלה העולמי] - וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה!

אמר להם הקב''ה: שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא שנאמר "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות".. מיד יצאו בפחי נפש..

יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה. אמר להם הקב''ה במה עסקתם? אומרים לפניו: ריבונו של עולם הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים [ערים גדולות] כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה!

אמר להם הקב''ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא [סחורה], מלחמות - אני עשיתי! שנאמר "ה' איש מלחמה".. מיד יצאו מלפניו בפחי נפש..