מאין הזכות לחזור בתשובה? (פרשת שבוע - תולדות)
מדוע אין גרים בישמעאל?
ישנה תופעה מעניינת מאוד שהוזכרה ע"י רבותינו הראשונים והאחרונים, שבמהלך כל הדורות ועד היום, שמענו על גרים רבים שנתגיירו מהאומה של אדום, צאצאי עשיו (ומהם מפורסמים מאוד: עובדיה הנביא, שמעיה ואבטליון, אונקלוס ועוד...), ואילו על גרים מהאומה הישמעאלית בקושי שמענו.
הסבר נפלא על כך כתוב בספר "חומת אנך" לרבינו החיד"א בפרשת השבוע – תולדות, על הפסוק: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה'". כותב החיד"א בשם רבותינו הראשונים "רבקה חשבה שלאברהם אבינו היו סיגים (=פסולת) שירש מאביו ואמו שהיו עובדי עבודה זרה ולכן הוצרך לקחת את הגר שפחת שרה והוליד ממנה את ישמעאל - שהוא קיבל את הסיגים של אברהם, ואחר כך ילדה לו שרה את יצחק – שהוא קדוש מרחם. וחשבה רבקה שלכן לא הוצרך יצחק לשאת שפחה, מאחר ואין בו פסולת. אבל עתה נודע לה שישנה חיה רעה בתוך בטנה, וכשהיא עוברת על פתחי ע"ז הוא מפרכס לצאת (הובא ברש"י).
וזה ביאור הכתוב: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן", שהיה פסולת ביצחק, "לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" – מדוע לא לקח שפחה? היה לו לקחת שפחה ולהפריד את הסיגים כמו שעשה אברהם בהגר! כך פרשו הראשונים.
מוסיף החיד"א, ואני הדל נראה לי לבאר את סיום הכתוב: "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ", וגם ליישב מה שאמרו חז"ל (והובא ברש"י) שמה שכתוב "שני גוים בבטנך" אלו אנטונינוס ורבי (רבי יהודה הנשיא). ויש לשאול, מדוע הזכירו רבותינו דווקא את אנטונינוס ורבי? והרי כל כלל ישראל יצאו מרבקה?! ויתבאר על פי מה שכתבו תלמידי האר"י ז"ל, שמישמעאל לא מצוי גרים ואילו מעשיו מצויים גרים, אלו תורף דבריהם. ואפשר שעצם היותו של עשיו במעיה של רבקה הואיל שיצאו גרים ממנו, מה שאין כן בישמעאל שהיה בהגר. וזה שכתוב "שני גויים בבטנך" היינו אנטונינוס, שהיה טוב שבעשיו ונתגייר, ורבי מיעקב אבינו ע"ה. וכך השיב ה' לשאלתה, הלא יש תועלת גדולה במה שעשיו בבטנך, שיבואו גרים מעשיו. והראייה – אנטונינוס!
מה גורם לחזור בתשובה?
אחת השאלות שהעסיקו אותי - מדוע אני זכיתי לחזור בתשובה ולא חבריי? וכן יצא לי להכיר כמה משפחות שחלקם חזרו בתשובה ואילו השאר רחוקים מאוד. מה נשתנה בין אלו לאלו?
שמעתי פעם מחכם גדול, ואינני יודע מה מקור הדברים, שהסיבה שזוכה יהודי לחזור בתשובה – אפשר לומר שזה כ-90% משום שזכות אבותיו עמדה לו וכ-10% מעבודתו האישית. אכן בדברי החיד"א אפשר לראות את היסוד הזה, שהרצון לקרבת אלקים היא זכות שלא כל אחד זוכה לה! לא לכל אחד יש את ההכנה לכך.
איך זה נוגע אלינו?
אז דבר ראשון, אחרי שמבינים את היסוד הזה אז כל מי שזכה לאיזה ניצוץ פנימי של רצון לקרבת אלקים – צריך לומר תודה ולהבין שזה לא מובן מאליו ולא כולם זוכים לכך! דבר שני – הרבה פעמים היצר מתגבר עלינו ומנסה לייאש אותנו ולכבות את הניצוץ של רצון לקרבת אלקים. אם אנחנו מבינים שזו מתנה יקרה שלא כל אחד זוכה בה, ואילו אנחנו כן זכינו – יש לנו לשמוח במתנה שקבלנו ולהתאמץ להתגבר על הקשיים!
ושנזכה לחזור בתשובה שלימה במהרה בימינו. אמן!
Comments