כוחה של אישה ביהדות

מהו כוחה של אישה ביהדות? על מסירות נפשם של נשים צדקניות

שלושת הגאולות הגדולות ביותר בתולדות עם ישראל- יציאת מצרים, פורים וחנוכה, אשר לוו בניסים רבים ומופלאים בהם עם ישראל יצא בזמן קצר ממצב של כליון וחורבן אל פאר וכבוד חובקי עולם, קרו בעיקר בזכות מסירות נפשם של נשים, במאמר זה תלמדו על כוחה של אישה ביהדות.

נשות דור מצרים, אף שסבלו משעבוד נוראי, בכל זאת עשו מאמץ כביר לפרות ולרבות. יוכבד ומרים לא צייתו להוראת פרעה להרוג כל הבן הנולד, למרות הסכנה הגדולה לעבור על מצוות המלך.

אסתר הלכה למלך אחשוורוש בלי שיקרא לה, בעוד שהחוק אמר שכל הבא אל המלך בלי שיקרא אחת דתו - מוות.

יהודית יצאה מחומות ירושלים, וצעדה אל מחנה היוונים שצרו על העיר תוך כדי סיכון עצמי שיהרגוה בעת שיבחינו שהיא יהודיה.

ואכן חז”ל אומרים שהסיבה לניסים הגלויים והגאולות הגדולות שהיו בדורות קודמים (ואינם היום) הינה מסירות הנפש המיוחדת שהיתה להם.

הטעם שמסירות נפש יוצרת ניסים, הוא משום שכאשר אדם מוסר את נפשו, הוא נאלץ לעמוד בחזקה נגד טבעו השורשי לדאוג לעצמו. ואם הוא עושה דבר זה למען ה’ יתברך, אז מידה כנגד מידה, ה’ משנה את טבע הבריאה עבורו, ועושה לו ניסים היוצאים מגדרו של עולם.

אמנם הפירוש הפשוט של מסירות נפש, היא הקרבת החיים של אדם למען אידיאל מסוים, כמו אותו חייל שנהרג למען מדינתו. אבל גם כאשר אדם מקריב חלק מעצמו ופועל למען האחר מבלי לחשוב על טובתו האישית, הרי הוא מסר משהו מנפשו.

הדבר הזה נמצא בצורה מושרשת ומוטבעת אצל נשים, הרבה יותר מאשר אצל גברים.

למשל, בתקופת ההריון כוחותיה ומזונה של האמא הולכים גם למישהו ‘אחר’. ואחר הלידה חלק מדמה (שהוא נפשה, כמו שכתוב בתורה “הדם הוא הנפש”) הופך לחלב שממנו ניזון התינוק, וכן בענין גידול הילדים שכידוע דורש זמן והשקעה מרובים ביותר. כמה וויתור, עמל ומאמץ עד אין קץ בעבור השני (וכל זה מבלי להזניח את עצמה ואת עניינה).

על מנת לאחד את המחנות בתוך עמינו אין ספק שנדרשים אנו לנס. ולמדנו מנשות ישראל שבזכות מסירות נפשם אפשר לחולל ניסים.