• White Facebook Icon
ישיבת בנין ציון

נוף רמות 75, ירושלים

דוא"ל: binyanzion@gmail.com 

פקס:  02-5866081

טל':    052-7142374

         052-7670371

  • Black Facebook Icon
חיפוש מאמרים על ידי תגים:

רבי שלום שרעבי - הרש"ש

September 17, 2017

 

מי היה רבי שלום שרעבי – הרש"ש?

 

רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מגדולי המקובלים בכל הזמנים שבלעדיו את תורת האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) לא היינו מבינים, נולד בארץ תימן בשנת ה'ת"פ (1720) החיים באותו זמן ליהודי תימן לא היו קלים תחת השלטון המוסלמי שתבע מהם מיסים כבדים והפרנסה הייתה דחוקה ואעפ"כ שמרו באורח פלא על מסורת שמירת התורה ללא פשרות. עוד בהיותו נער צמאה נפשו להעמיק בתורת הנסתר, כאשר הגיע לתימן תלמיד חכם מארץ ישראל ובידו ספרים רבים בנושא שתה רבי שלום בצמא את דבריו אך עדיין לא הרווה את צמאונו, הוא השתוקק לעלות בעצמו לארץ ישראל וללמוד במרכז הרוחני של לימוד חכמת הנסתר החשוב והגדול ביותר (באיכות), ישיבת המקובלים 'בית - א-ל' אשר בירושלים.

 

 

בהיותו נער החל לעשות את אשר איוותה נפשו, לאחר איחולי הצלחה ובכיות פרידה ממשפחתו החל במסע לארץ ישראל.  

הנסיעה לארץ ישראל הייתה חייבת להיעשות ע"י הפלגה באניות מסחר לבומבי שבהודו ומשם באניה לבצרה שבארץ בבל ומשם בשיירה של ערביים לעיר בגדד, בכל אשר הלך נפגש עם יהודי המקום שאירחו אותו ודאגו למחסורו. בעיר בגדד למד במשך תקופה את חכמת הנסתר בישיבה שהייתה ליד קברו של רב יצחק גאון. כבר בהיותו נער ידיעותיו בתורת הסוד היו עצומות אך הוא ניסה להסתירם והיה נכנס לישיבה, יושב בפינה וממלמל פסוקים מספר תהילים ובינתיים אזניו קולטות את כל דברי התורה הנלמדים בישיבה. לאחר זמן מה החל לחשוד בו אחד מלומדי הישיבה, חקר אותו ועמד על גדולתו ומאז התייחסו בכבוד רב אל 'הנער התימני' הממלמל ללא הפוגה. משם המשיך בדרך לא דרך בשיירה לעיר דמשק שם הייתה ישיבת המקובלים שהקים ומימן יהודי בשם רבי שאול פרחי שהיה עשיר גדול ומקורב לשלטון הערבי.

 

כשהגיע לדמשק הציג עצמו כנער תימני שרוצה לעלות לארץ ישראל, ולכן ביקש מרבי שאול פרחי שיואיל להעסיקו אצלו כדי שיוכל לחסוך כסף לשיירה שתלך מדמשק לארץ ישראל, רבי שאול פרחי ראה את נחישותו ולמרות ממדיו הצנומים הסכים לקבלו לעבודה. רבי שלום עסק בכל מיני עבודות ובזמנו הפנוי היה מסתגר שעות ארוכות בחדרו, הרבה פעמים היה 'מטייל' בשדות ו'חולם בהקיץ' על כל מיני עניינים ובעצם בזמן הזה היה הוגה בפנימיות התורה. הוא היה משמש את לומדי הישיבה ועובד בניקיונה, בזמנו הפנוי היה יושב באיזה פינה ו'מתנמנם' ואזניו קשובות ושותות בצמא את כל דברי התורה, לומדי הישיבה העריכו את 'הנער התימני' שלא בחל בשום עבודה ועבד בחריצות מבלי להפריע להם. כשהגיע לסכום הדרוש עזב את דמשק בשיירה לארץ ישראל, הדרכים היו קשות, הרבה שודדים וחיות רעות היו בדרכים אבל השיירה הגיעה בשלום, והנה רואה הוא את ירושלים. הישוב בארץ ישראל באותם זמנים היה מועט, הישוב היה מורכב מאנשים שמסרו את נפשם וממונם כדי לשבת בארץ הקודש, הערבים התנכלו להם כל הזמן ודרשו מהם לעיתים קרובות סכומי עתק של כופר נפש שהיו צריכים היהודים להמציא בנוסף לפרנסתם הדחוקה שהייתה מכספי ה'חלוקה' שתרמו יהודים מכל העולם לטובת הישוב שבארץ ישראל, כספים אלו הספיקו בקושי למחייתם, לכן היו צריכים לעשות מגביות מיוחדות כדי לשלם כספים אלו ולהציל נפשות מישראל.                                                                                                                                    אחרי תלאות רבות סוף סוף הגיע רבי שלום לירושלים לישיבת המקובלים בית-אל ברשות רבי גדליה חיון שהיה מלו"בן (מלומד בניסים) תלמיד חכם ומקובל עצום שיצא שם גדלותו בכל העולם. הגיע אליו רבי שלום, סיפר לו שהגיע מתימן, ואמר שברצונו לעבוד כשוליא בישיבה שלו, ורבי גדליה קיבלו. רבי שלום עבד במסירות בנקיון, ובשאר עבודות תחזוק בית המדרש. בזמנו הפנוי היה יושב בפינת הישיבה ומתנמנם, ולפעמים קורא בספר התהילים שלפניו, והיה מקשיב בשקיקה לשיעור התורה של רבי גדליה, ולבירור הדברים ע"י התלמידים.

 

כשהגיע הזמן ורצו מן השמים שיתגלה רבי שלום לעולם, ארעו פתאום לעיתים קרובות קושיות חמורות בלימוד הישיבה ולא נמצא להם פתרון. כל בני הישיבה נושאים ונותנים בדברים ותשובה ברורה אין. מצחו של רבי גדליה מתכסה קמטים, והוא מהרהר לעצמו מה רוצים לרמוז לו משמים. וכל זה הזמן היתה התשובה אצל רבי שלום פשוטה וברורה, אבל לא רצה לספרה, בכדי לא להתגלות. פתאום עלה במוחו רעיון שירשום את התשובה על הפתק, ויניח אותו בתוך ספרו של רבי גדליה, וכן עשה. לאחר שהלכו התלמידים בצהרים, נשאר ה"משרת" לנקות את הספסלים, תוך כדי עבודתו שלף נייר, כתב עליו את התשובה, והכניסה לספרו של ראש הישיבה. כשחזרו מהפסקת הצהריים עדיין היה רבי גדליה מודאג מהקושיא החמורה, ולא הוא ולא התלמידים ראו דרך לתרצה. פתח רבי גדליה את ספרו ראה בו את הפתק, קרא אותו במהרה והאירו עיניו, הנה לפניו התשובה כל כך ברורה ופשוטה. הקריא רבי גדליה את התשובה לתלמידיו, וכולם התפעלו מהפשטות והדיוק, איך התישבו יפה כל הסתירות הרבות. אז אמר רבי גדליה "גוזרני עליכם (על בני הישיבה) שמי שרשם פתק זה שיאמר". ואף אחד לא פצה פה. רבי שלום שהיה באותה עת יושב בפינת הבית מדרש, שמח שאין הגזירה חלה עליו ואינו חייב להתגלות.

כך המשיך רבי שלום במנהגו, וכל פעם שהיתה קושיה חמורה שלא מצאו לה בני הישיבה תירוץ, שם פתק בתוך ספרו של רבי גדליה. יום אחד החליטה בתו של רבי גדליה לגלות מי הוא בעל הפתקים המסתורי, היא תעמוד בתצפית על הבית מדרש במשך כל שעות היממה, עד שתגלה את זהותו. וכך עשתה. במשך שעות הבוקר לא הבחינה במשהו מיוחד, ובהפסקת הצהריים נמצא רק המשרת, הנער התימני, מנקה כתמיד את בית המדרש. לפתע ראתה את המשרת מפסיק מעבודתו, מוציא פתק מכיסו, רושם עליו מספר משפטים קצרים במהירות, ותוחבו לספר, ומיד ממשיך בעבודתו. כשהגיע אביה, רבי גדליה, כמעט שלא יכלה לדבר,  היא אמרה ברעד " הנער התימני, איש אלוקים, קדוש." רבי גדליה חזר לבית המדרש ואמר לרבי שלום "גוזרני עליך לגלות אם אתה הוא שרושם את הפתקים." ענה לו רבי שלום בבושה שאכן הוא הרושם. כששבו התלמידים לאחר הפסקת הצהריים ראו את רבי גדליה יושב בראש השולחן ולצידו המשרת, הנער התימני, והתפלאו על פשרו של דבר. אמר להם רבי גדליה "מורנו הרב רבי שלום היושב לידי הוא בעל הפתקים, ומעתה על פיו ישק דבר כאן בישיבה." מאותו זמן ואילך הנהיג רבי שלום את לימוד הישיבה בבית אל, ואף מונה עליה לראש אחרי פטירתו של רבי גדליה. שמו יצא בכל העולם, ורבים נהרו ועלו לארץ ישראל לקבל את ברכתו, להתעייץ עמו, ולשתות בצמא את מתורתו של המקובל האלוקי היושב בירושלים רבי שלום שרעבי.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים:
Please reload

Please reload

להצטרפות לישיבת בנין ציון
ישיבה לחוזרים בתשובה
לחץ כאן
או התקשר:02-5866081