מפתח הפוריות (פרשת שבוע - ויצא)

פתיחת הרחם: פוריות

כתיב בפסוק "וַיַּרְא יְהֹוָה כִּֽי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָֽה: וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן" (כט, לא-לב). וברצוננו לנסות להבין את מה שכתוב "ויפתח את רחמה", מהו המושג הזה של פתיחת הרחם?

בפסוק הנ"ל התורה משוה כביכול את פתיחת הרחם של לאה לעומת העקרות של רחל, ז"א שהמושג "פתיחת הרחם" בא להורות על הפוריות, היינו היכולת להוליד. ועוד שבפסוק הסמוך כתוב על לאה "ותהר ותלד", אז ודאי שפתיחת הרחם שכתוב לפני כן אינו בא להורות על יציאת הולד לאויר העולם אלא על כך שהקב"ה נתן ללאה את האפשרות להוליד.

וכן כתוב אח"כ על רחל "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָֽהּ: וַתַּהַר וַתֵּלֶד"(ל, כב-כג). וכ"ג מפרש רבי יונתן בן עוזיאל "וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיה לְמִיתַּן לָהּ בְּנִין". וכן התרגום ירושלמי והרבנו בחיי והספורנו. והתרגום אונקלוס מפרש "וִיהַב לַהּ עִדּוּי", ואותו לשון נאמרה גם אצל שרה, שכאשר שרה מעידה על כך שבזקנותה היא נהיתה פורי'ה, שחזר להיות לה אורח כנשים, היא אומרת "והיתה לי עדנה", והתרגום ירושלמי מבאר "לְמֶהֱוֵי לִי עִידוּי", א"כ המושג "עידוי" שבלשון הקודש זה "עדנה" פירושו היכולת להוליד. וכן מפרש שם רש"י שזה ענין הנידות והוסת או עידון הבשר, על כל פנים שניהם שייכים לענין היכולת להוליד. אם כן צריך להבין איך המושג פתיחת הרחם, מתאר את ענין הפוריות ולמה השתמשו במושג כזה לתאר את ענין הפוריות.

פתיחת הרחם: ילודה

אבל במדרש רבה מובאת דרשה של רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי ביבי, וזה לשונו "שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַפְתֵּחַ שֶׁל קְבוּרָה, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל רֶחֶם (בר"ר עג, ד). ובמדרש הנעלם מובא "אר"ש מפתח של חיה [היינו יולדת] בידו של הקדוש ברוך הוא היא [המפתח], ובעוד שהיא [היולדת] יושבת על המשבר [בימינו זה המיטה שעליה מְיַלְדים אותה] הקדוש ברוך הוא מעיין באותו הולד, אם ראוי הוא לצאת לעולם פותח דלתות בטנה [היינו פותח את רחמה] ויוצא, ואם לאו סוגר דלתותיה ומתו שניהם" (זוהר וירא קיז, ב). משמע שלשון "פתיחת הרחם" הוא כפשוטו ממש, היינו שהקב"ה פותח פיזית את רחם האישה כדי שהתינוק יצא. זאת אומרת שלשון פתיחת הרחם מתייחס לשלב הלידה ולא לענין הפוריות.

אז אם ביארנו את הלשון "פתיחת הרחם" נכנסנו שוב לקושי, שמצד רצף האירועים אצל לאה ואצל רחל הלשון "פתיחת הרחם" הולך על היכולת להביא ילדים, כמו שאומרים רבי יונתן בן עוזיאל ושאר המפרשים, ולא על שלב יציאת הולד.

פתיחת שערי שמים

אז הרווחנו לראות שיש מושג של פתיחת רחם בשלב הלידה, אבל זה חידד יותר את הקושי להבין למה התורה השתמשה בלשון "פתיחת רחם" כאשר ניתן לה פוריות.

כדי לנסות לענות על שאלה זו נחזור לפרשת תולדות. כידוע שיצחק ורבקה לא הצליחו להביא ילדים. ורבותינו מגלים לנו ששער הפוריות שהיה נעול בפניהם, זהו שער רוחני ששמו זהה לתרגום המילה שער בארמית, תרע"א.

וכתוב בתחילת פרשת תולדות "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיקֹוָק לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". ורבותינו ז"ל דורשים את המילה ויעת"ר באופן הזה, לוקחים את האותיות עת"ר ומסדרים אותם כך: תר"ע.

ואת האותיות ו"י הנותרות הופכים אותם יחד לאות א'. כי כל א' מתחלק ל-ו' ושני יודי"ן, באופן הזה:

היינו שכל אל"ף היא בציור של יו"ד תחתונה, יו"ד עליונה ואות וא"ו ביניהם. א"כ במילה "ויעתר" יש לנו כאמור את אותיות תר"ע, ועוד ו' ו-י' אחת להשלים ל-א'. אבל היה חסר ליצחק ורבקה יו"ד נוספת כדי שיהיה תרע"א, שער, כדי שיפתחו שערי הפוריות.

אז המילה ויעת"ר באה לרמוז לתפילתו של יצחק לקב"ה שיזכה אותו בבנים זכרים שיהיו ראויים לעבודת הבורא, והתפילה היא היתה ההשתדלות מצדו, אבל ההשתדלות שלו איננה מספיקה, כי היה לו רק תר"ע ו-א' שחסרה יו"ד אחת. אבל פתיחת שערי הפוריות לא תלויה רק במאמצים שלנו להביא ילדים, כגון תפילתם של יצחק ורבקה או כל השתדלות אחרת (אפילו רפואית), אלא היא תלויה בבורא עולם שיפתח את השער. אבל השער של אבותינו עדיין סגור ונעול. לכן בתפילתו ביקש יצחק מהקב"ה שישלים לו את היו"ד החסרה ל-א' של תרע"א, שה-י' הזו היא מפתח הפוריות, ושורשה בגבהי מרומים, ובכך יהיה תרע"א שלם, והשער יפתח.

עם כל זה נחזור לפרשתינו. מה שכתוב על אימותינו "ויפתח את רחמה" היינו שהקב"ה פתח במפתח של מעלה, ביו"ד הזו שהיתה חסרה ליצחק, את השער הרוחני כדי לאפשר להן להיות ראויות להוליד. כאילו הרחם שלהן סגור ונעול מאפשרות להכיל את השפע הזה של ילודה, לא מסוגל לקבל את טיפת הזרע כדי להפוך אותו לולד. והקב"ה, בזה שפותח שערי שמים, שערי הפוריות, מוסיף את ה-י' לתרע"א, הוא פותח את הרחם שלהן להיות ראויות להוליד.

וראו רמז נפלא בענין זה, הרי שתפילתו של יצחק אבינו, "ויעתר", השלימה את ה-י' של הקב"ה להיות תרע"א, שער שלם. אבל מה השלים זאת אצל שאר האמהות? אצל לאה כתיב "וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה", ובגלל זה כתוב "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" זה בגימ' 671 (כולל שם הוי'ה מלא, שהוא בגימ' 26). וזה הגימ' של תרע"א, מפתח הפוריות, מפתח הרחם. היינו שבעקבות מצבה שהיתה שנואה נפתחו שערי שמים והיא התעברה וילדה.

יה"ר מלפני אדון עולם, בעל המפתחות כולם, שנזכה בס"ד לשפע גדול של צאצאים בני תורה, יראי שמים וצדיקים בעבודתם. ושנזכה גם אנחנו להיות כאלה.