משמעות שמותיו של משה רבינו
מהי משמעות שמו של משה רבינו? ומהן המשמעויות של שמותיו האחרים?
עניין "השם" של אדם הוא לתאר ולהגדיר את מהותו של הדבר ואיכותו. חכמה זו של קריאת שם היא חכמה עליונה כי היא הגדרה ממצה על מהות הדבר. וכן מצינו אצל חז"ל שמגלים לנו שאדם הראשון הוא אשר טבע את שמו "אדם" כי מן האדמה נברא.
המדרש מספר שהיו למשה רבנו עשרה שמות" : ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח וכו'. "חבר" על שם שחיבר את ישראל לאביהם שבשמיים. "אבי סוכו" נקרא על שם שהיה אביהן של נביאים הסוכים ברוח הקודש, וכן הלאה.
כל אחד משמותיו ממצה צד אחד בגדלותו של משה רבנו ובכדי להקיף את מלוא רום מעלתו נצרכו עשרה שמות. והנה בכל התורה כולה קורא הקב"ה למשה רבנו רק בשמו "משה". ובעוד ששאר שמותיו מרמזים על גדלותו של משה הרי השם "משה" מתייחס רק למעשה הצלתו על ידי בתיה בת פרעה, ככתוב: "ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו" (שמות, ב', י').
אם כן צריך להתבונן ולהבין למה בחר הקב"ה בשם "משה", ולקרותו "משה" בכל בתורה. נראה לבאר שמסירות נפשה של בתיה (כך נקראת בת פרעה בספר דברי הימים) שהמרתה את פי אביה והצילה את משה על אף גזרת השמד על תינוקות בני ישראל וכן גמילות החסד שגמלה עימו בגדלה אותו בהקרבה ובמסירות הטביעו בנפשו ובבשרו של משה רבנו גרעין יסודי של גמילות חסדים ומסירות נפש.
תכונות אלו באו לידי ביטוי בבגרותו, כאשר במסירות נפש "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות ב', יא') והטה שכם לעזור להם. ומאוחר יותר כאשר ניהל את צאן יתרו בהקרבה ובמסירות וכן בשעה שניצב להושיע את ישראל ממצרים מסר נפש בעמדו לפני פרעה ואחר כך עלה למרום ארבעים יום. ובכל מהלך ארבעים שנה במדבר גמל חסד עם ישראל והפקיר נפשו עבור טובתם והצלתם של ישראל.
אכן תכונות אלו של גמילות חסד, תשומת לב ומסירות נפש נצרכות לרועה ומנהיג הדור, על מנת שיוכל לדאוג לכל אחד ואחד ולספק צרכיו לפי כוחו.
למדנו שמשייתו של משה רבנו מן היאור היא שהעניקה לו את שמו היסודי המבטא מהות עמוקה שהוטבעה בו כתוצאה מאותו מעשה והוא מכיל את שמותיו כולם וממצה את גדולתו.
