מיהו יהודי?

מיהו יהודי? מה זה אומר לחיות במדינה יהודית? ומה זה אומר להיות יהודי? ברור מעמיק דרך מקורות התנ”ך וכתבי הקודש של העם ישראל.

מאיפה נלקחה המילה יהודי..

זה לא משבט יהודה.. זה לא מדויק, כי רוב העם הוא לא משבט יהודה.

אז המקום הראשון שכתוב יהודי זה במגילת אסתר “איש יהודי היה בשושן הבירה וכו’ אבל עד מגילת אסתר לא מופיעה המילה יהודי. בתורה כתוב “אברם העברי”, “אלוקי העברים”, “מילדות עבריות”. עברי זה אומר, הוא מצד אחד ואנחנו מצד אחר.. כמו שאמר המן “ישנו עָם אחד מפוזר ומפורד בין העָמים” אז אם תחפש במילון מה זה עָם.. שם יהיה כתוב שעָם זה קבוצת אנשים עם אותה שפה, ובמילון אחר יהיה כתוב שזה קבוצת אנשים שיש להם אותה טרטוריה. לפי זה עָם ישראל הוא לא זה ולא זה. כל אחד בטרטוריה אחרת ולכל אחד שפה אחרת (גם היום רוב היהודים נמצאים פזורים בכל העולם). “ואת דתֵי המלך אינם עושים”. יש לי הרושם, אומר המן, שמה שמחבר אותם זה הדת שלהם”.. זאת אומרת שהעם הזה לא הולך כמו כל הגויים. האפיון הזה של העם כבר נמצא מאז אברהם העברי.. הוא בצד אחד.. אומות העולם בצד אחר. אבל המילה יהודי לא מופיעה בתורה (חמשת חומשי התורה שנתקבלו בהר סיני).

אז נשארנו אם השאלה מה זה יהודי? מיהו יהודי?

איזו מן מילה זאת?

מאיפה אנחנו הגענו למילה יהודי?

אז ראשית צריך לדעת שכן מופיעה בתורה המילה יהודי אבל בתרגום.. תרגום אונקלוס. אונקלוס היה גר צדק שחי לפני אלפיים שנה ותרגם את התורה לשפה הארמית (כל שבוע יש מצווה לקרוא את פרשת השבוע. שני פסוקים מקרא ופעם אחת את התרגום אונקלוס של הפסוק). וכשהוא מתרגם בספר בראשית את המילה עברי הוא מתרגם את המילים “אברם העברי”.. אברם עִבְרָאָה אך בספר שמות כשהוא מתרגם את אותה מילה אז הוא מתרגם את המילים “מילדות עבריות”.. מילדות יהודיות.

אז מאיפה זה הגיע? מה פתאום שינה אונקלוס את דעתו?

אז בטח כמעט כולם שמעו על התנא יונתן בן עוזיאל הוא קבור בעמוקה סמוך לצפת, רבבות מעם ישראל נוהגים גם היום להגיע לציון ולהתפלל בו. הוא היה מתלמידיו של הלל הזקן ונאמר עליו שכל עוף הפורח עליו נשרף. הוא גם כן תרגם את התורה וחלקים מנ”ך (נביאים וכתובים) לשפה הארמית.

בפרשת ויחי (סוף ספר בראשית) כשיעקב מברך את הילדים שלו (שבטי ישראל) אז הוא מברך את יהודה כך: “יהודה אתה יודוך אחיך וכו’” יונתן בן עוזיאל מתרגם כך: “יהודה אנת אותדא על עובדא דתמר בגין כן לך יהודון אחך ויתקרון יהודאין על שמך וכו’. הפרוש של המילים הוא ..יהודה אתה הודתה על המעשה שהיה עם תמר ועל כן יודו לך אחיך ויקָרְאו מעתה יהודים. אז לפי זה.. לא בגלל שבט יהודה, וגם לא בגלל השם יהודה נקראים אנחנו יהודים. השם יהודה ניתן לו בגלל שאמא שלו הודתה.. לאחר שהוא נולד אמרה לאה “הפעם אודה את ד’”. לנו עם ישראל אין קשר לשם האישי שניתן לו. אלא בגלל המעשה של יהודה שהודה במעשה עם תמר אז כל עם ישראל ראויים להיקרא יהודים. לכן בספר שמות (שהוא אחרי מעשה יהודה ותמר) התחיל לתרגם אונקלוס את המילה עבריות יהודיות.

למילה מודה יש שתי משמעויות: יש מודה בלשון תודה, ויש מודה באשמה. אילו יהודה היה מודה כמו שאימו לאה הודתה “הפעם אודה את השם” אז היה אפשר להסביר שהיהודים הם גם מודים.. יודעים להכיר על הטובה.. שכל יהודי מודה לאלוקים. הפוך מ”כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה”, זה שיהודי מודה שהכל מאת השם.. אז היה יותר קל להבין למה נקראים יהודים. אבל יהודה היה לו את החלק השני.. של מודה באשמה! האם מתאים לומר שכל היהודים מודים באשמה? יהודה הודה באשמה מה זה קשור אלינו?!.

אז יש תרגום נוסף של יונתן בן עוזיאל בפרשת וישב.. שם בסיפור הפרשה תמר שולחת ליהודה את הפתילים המטה והחותמת (יהודה נתן לה את אלו בתור ערבון עד שישלח לה גדי עזים) כי היא לא רוצה לבייש אותו (מכאן לומדים שעדיף למות מאשר להלבין פני חברך ברבים) שם היה מדובר שיהרגו אותה כי היא כביכול זינתה. אכן, היתה לה האפשרות לספר את מה שהיה באמת, אך היא שתקה ורק שלחה ליהודה את הערבון שהפקיד אצלה ואמרה שלמי שאלו שלו אז אני מעוברת ממנו. יהודה מגלה שאלו הפתילים החותמת והמטה שלו, זאת אומרת הוא זה שהיה איתה וממנו הוא מעוברת, היתה לו אפשרות לא להודות והיו הורגים את תמר. פה הוא נכנס לדילמא ובתרגום יונתן בן עוזיאל הוא מתאר את מה שעבר במחשבות יהודה: אם אני לא מודה שורפים אותה אם אני כן מודה שורפים אותי.. אמר יהודה מוטב לי שישרפו אותי בעולם הזה.. כי זה זמני, מאשר ישרפו אותי בעולם הבא.. שזה ניצחי. הבושה שתהיה ליהודה אם יודה במעשה היא כמו שריפה ומוות כאן בעולם הזה. כשאדם נתפס בקלקלתו זה אש.. לבייש אדם זה כמו שהרגת אותו. חז”ל מתארים את זה כך: “אזיל סומקא ואתא חיורא”.. הדם שלו בורח מפני הבושת.. הרי יהודה אדם חשוב ומכובד בכיר השבטים ואם כולם ידעו שזינה עם תמר זו תהיה בושה גדולה, כלימה ועלבון. אבל הוא מחשב את הדברים ואומר שהוא מוכן להישרף בעולם הזה ולא להשרף בעולם הבא.

אז זה יהודי! ..יהודי זה שהוא מוכן להקריב את העולם הזה בשביל העולם הבא.

אדם יכול למות על קידוש השם, אבל גם יכול לחיות על קידוש השם!. תמיד חשבנו שקידוש השם זו סיטואציה בה מוסרים את הנפש על קידוש השם כמו רבי עקיבא, חנה ושבעת בניה.. והרבה סיפורים על יהודים שנהרגו על קידוש השם בכל האנקווזיציות פוגרומים ובשואה.

שרה אמנו מתה כאשר שמעה שבנה נמצא בעקדה כי היא ידעה שיצחק לא צריך למות על קידוש השם.. הוא יכול לחיות על קידוש השם!

יש הרבה אנשים שמוכנים למות על קידוש השם. אבל לא לחיות על קידוש השם. שכן בכל התקופות שמענו על יהודים שלא שמרו תורה ומצוות ותרבותם היתה תרבות הגויים אך כשעמדו מול המוות לא היו מוכנים להמיר את דתם. אבל לחיות כמו יהודים זה כבר סיפור אחר.

כשערבי מוכן להתאבד על מה שהוא חושב שזה הארץ שלו אז הוא יודע למות על איך שהוא באיוולתו מבין “קידוש” השם.. אבל לחיות על קידוש השם! את זה שום ערבי או אחד מגויי האומות לא יודע! זה רק יהודי יכול! וזה נקרא יהודי! וזה עם ישראל! וזה מתאים ליהודה!.

יהודי זה אחד שמוכן להקריב את חיי העולם הזה בשביל חיי העולם הבא.

מה זה נקרא להקריב?

זה להכניס את מציאות השם בכל מקום וזמן בחיים שלך וזה נעשה ע”י לימוד התורה וקיום המצוות! והיום יש שפע אדיר של מקורות חיבור ליהדות.. אנחנו גרים בארץ ישראל, יש ספרים, דיסקים הרצאות סדנאות בכל מקום בכל שעה אפילו בארבע בבוקר אתה יכול לחייג ל”קול הלשון” להתחבר לכל פינה יהודית שיש. מכוניות שבשנייה אחת אנחנו בכותל, ואפשר ללמוד תורה ואף אחד לא רודף אותנו כמו שהיה באלפיים שנה האחרונות. אנחנו בגן עדן רוחני!. נכון שמצד שני יש הרבה שפע גשמי והוא לכאורה מושך יותר ונוצץ יותר, מפתה יותר ומנהל לאנשים את החיים.. אבל זה לעומת זה עשה אלוקים, לא היה דור כמו הדור הזה, בו הנגישות והקלות להתחבר למקורות יהודיים הוא בלתי נתפס, כך שאי אפשר לבוא עם תרוצים של לא ידעתי לא שמעתי וכדומה. היום האפשרות לקלקול רוחני היא בלחיצת כפתור אבל בכפתור אחר ובאותה לחיצה אתה יכול להיות מחובר לחיי העולם הבא. מי זה שיגיד היום.. לא יכולתי ללמוד?

אם כן, לא צריך למות על קידוש השם דווקא. אלא כל פעולה ופעולה שנעשה כדי להקריב את חיי העולם הזה בשביל עולם הבא זה כמו למות על קידוש השם. ובאמת אין בזה שום הפסד! אין שום הרגשה של חיים מלאים וסיפוק אמיתי אלא בחיים של יהודי.. חיים מלאים בתוכן ומשמעות ערכית נעלה מכל מה שיש לאנושות להציע. אבל קשה להסביר את זה! רק מי שטעם קצת מאורח חיים יהודי יכול להבין איזה סיפוק אמיתי יש בהם. אברך שלומד בכולל בשביל 1500 שח בחודש עם 7 ילדים והוא מבסוט מהחיים.. אי אפשר להסביר את זה.. צריך לחיות את זה!. אשה שהיא צנועה רק לבעלה ומנהלת חיים רוחניים והיא מאושרת באמת.. אי אפשר להסביר את זה.. צריך לחיות את זה!