מערכת החיסון - מה רבו מעשיך ה'
למה לא כל אחד מתקבל לסיירת של כלי הדם? סטודנט שנה שישית לרפואה מ“הדסה עין כרם” נותן הצצה נדירה לאחת היצירות המופלאות בגופנו - מערכת החיסון. “מה רבו מעשיך ה’..”
גזירת השמד הראשונה שהיתה בישראל היא בפולמוס של יוונים. בגלות יוון מוצאים לראשונה את עניין המתיונים. לפני כן לא היו “מתמצרים”, “מתבבלים” או “מתאשרים” וכדו’. בפורקן מגזירותיה של יוון הכוונה היא שנתבטלה הצרה של הגזירה. לעומת זאת בפורקן מכוחם של המתיוונים אין הכונה שנתבטלה הצרה של כחם, כי המתיונים לא נתבטלו כלל וידם נטויה בכל הדורות. אלא שבפורקן החשמונאים משלטונה של יון נתחדשו ונתגלו כוחות של שמירה והגנה, וכוחות של תקיפות הדעת לעמוד בכל מיני נסיונות הבאים לנו על ידי המתיונים בכל הדורות ובכל הזמנים.
כל האורות של פורקן יוון הוקבעו לדורות על ידי מועד החנוכה. כלומר פורקן זה משעבוד המתיוונים היה בו משום חינוך לדורות לדרוך על דרך חדשה של נסיונות וחתחתים, שהתחילה לאחר הופעתם של המתיונים הראשונים.
אחד הכוחות העוצמתיים ביותר במלחמת הדעות הזו, רמוז בפסוק מתהלים – “מבשרי אחזה אלו-ה”. גוף האדם, המכונה שלא תיאמן. המשותף לכל מערכות הגוף, היא החכמה הבלתי נתפסת שמתגלית יותר ויותר ככל שמעמיקים חקר. יש בגופנו מערכת אחת, כמוסה ונפלאה, שלעניות דעתי מהווה צוהר אל מרגלות החכמה האינסופית הזו - מערכת החיסון.
זו המערכת שמגנה על גופנו, לרוב בלי שנשים לכך לב, מאיומים תמידיים מבית ומחוץ. מלבד תפקידה המפורסם לסכל פלישות של פתוגנים שונים (וירוסים, חיידקים אבל גם טפילים ופטריות) יש לה תפקיד חיוני לא פחות והוא הרג של תאים שעברו מוטציות (שינויים גנטיים) שהופכות אותם לתאים ממאירים המאיימים להפר את המאזן הרקמתי של הגוף ולסכן את חייו.
השורה הראשונה של מערכת החיסון היא המערכת המולדת (Innate). זו זרוע לא ספיציפית של חלבונים ותאים שמספקים לגוף הגנה בסיסית ומיידית מפני חדירה של פתוגנים. השורה הבאה היא המערכת המושרית (Adaptive) שלא מגיבה מיד, אלא דוגמת את “האויב” לומדת עליו ואז מתכננת תגובה ספיציפית נגדו. מערכת זו מתאפיינת בכושר לפיתוח זיכרון חיסוני שמעלה את יעילותה בכך שמאפשר תגובה מהירה יותר בפעם הבאה שאותו פתוגן יפלוש לגוף (וזהו הבסיס לחיסונים).
מעניין שהמושג “חינוך”, הוא שנבחר בשפה הרפואית כדי לתאר את תהליך ההכשרה של תאי הדם הלבנים הנקראים לימפוציטים מסוג T ששייכים לזרוע המושרית של מערכת החיסון. ננסה לתאר את התהליך בקוים כלליים כדי לתפוס משהו מהחכמה האדירה שביסודו. חייבים להודות (חנוכה...), שהדברים מסובכים בהרבה ממה שיתואר כאן, וברור שהתמונה השלמה נשגבת מבינתנו כגבוה שמים מארץ.
המטרה של תהליך חינוך תאי T הוא לאמן אותם להבדיל בין תאי הגוף (Self) לכל מה שהוא זר (Non-self) לו. יש שני תרחישים קטסטרופליים שעלולים לקרות אם חינוך תאי T לא מתבצע באופן תקין, ושניהם הופכיים זה לזה:
א. התאים האלה עלולים לאפשר התרבות של תאים ממאירים (שנמצאים גם באנשים בריאים אולם מושמדים בטרם יגרמו למחלה הידועה) או לא להשמיד למשל תאים נגועים בוירוס כך שהוא יוכל להתפשט הלאה.
ב. מצד שני, התאים האלה יכולים לתקוף תאי גוף בריאים וטובים. כמו שקורה לעתים בהשתלות לא מוצלחות - “השתל נדחה”. הדחייה הזו היא בעצם תקיפה מאסיבית של תאי T המזהים את האיבר המושתל כזר ותוקפים אותו עד להשמדתו המוחלטת.
המסע של תאי T מתחיל במח העצם, שם גדלות הצורות הראשוניות שלהם. משם הם יוצאים ומגיעים לתימוס (מבנה ורדרד ופחוס שנמצא מעל הלב ומתנוון בסביבות גיל 12) תהליך של רכישת שינויים גנטיים גורם למגוון העצום שעתיד לעבור “סלקציה” כאשר 98% (!) מהתאים האלה לא יעברו את “המבחנים” שמוצגים להם בתימוס ויקבלו פקודה למות. 2% מהם ישרדו בהצלחה ויהיו לתאי T בוגרים שימשיכו לזרם הדם.
בשלב הראשון תאי T עוברים בקליפה של התימוס שם הם פוגשים תאים יצוגיים ממערכות שונות בגוף שמציגים להם את “תעודת הזהות” שמבטא כל תא בגופנו וזוהי מולקולת MHC בצורה תלת מימדית שייחודית לכל אחד מאיתנו. למעשה זו לא סתם תעודת זהות פאסיבית אלא מבנה שעליו מוצגים תוצרים של תהליכים שמתרחשים כעת בתוך התא. אם התא בריא ומתפקד כראוי התוצרים האלה הם עצמיים ומערכת החיסון מתעלמת מהם אבל אם התא מודבק בוירוס למשל, התוצרים הויראלים יוצגו על פני מולקולה זו ולימפוציטים מסוג T ציטוטוקסים (בעברית – קטלניים) יזהו את התא הזה ויתנו לו פקודה למות. מה זאת אומרת פקודה למות? מוות תאי מתוכנן (Apoptosis) זו אפשרות שקיימת בכל תא בגופנו, הכוונה היא לשרשרת של תהליכים ביוכימיים המובילים לפירוק החומר הגנטי של התא והתמוססות שלו.
תא T שמבטא על פניו קולטן שמתאים מבחינה מבנית (בשלושה מימדים) לתעודת הזהות היחודית לגוף, ימשיך לשלב הבא. אחרת, הוא בעצמו יקבל פקודה למות ותופעל בו תכנית המוות התאי המתוכנן. בשלב הבא תא T צריך לזהות תוצרים עצמיים שמוצגים על פני תעודת הזהות התאית. אם הוא לא מזהה תוצרים זרים או שהוא כן מזהה תוצרים עצמיים הוא לא יעבור את השלב הזה ויקבל פקודת מוות. כך נותרים רק תאים שמגיבים לתוצרים זרים על פני תעודת זהות עצמית. לאחר שתא T עבר בהצלחה את שני המבחנים האלה, הוא יוצא לזרם הדם ומצטרף אל חבריו לפלוגת הסיור של מערכת החיסון.
מי הגה את התהליך הנורא והנפלא הזה? מי ברא אלה?
כמה משונים הם אותם בני אדם שסוברים שכל זה קרה במקרה, בלי כוונה, בלי מכוון ח”ו. וזה כמובן עוד לא הכל. איך זה שמערכת החיסון אינה תוקפת עובר ברחם אמו שלמעשה מציג “תעודת זהות” שונה מזו של האם? איך זה שלעתים תאים ממאירים מצליחים לשגשג מבלי שתאי T ירגישו בהם? התשובות לשאלות האלה שאין כאן מקומן, מגלות “מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה עשית”.
אנו מודים על הניסים ועל הנפלאות שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. הרמב”ן כותב בשלהי פרשת בא, שמן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם. תאים ביולוגיים (בגודל ממוצע של 10 מליוניות המטר), מתחנכים, לומדים, מפטרלים בדמנו ומיירטים תאים נגועים, מה רבו מעשיך ה', פשוט נס גדול היה פה.
