עקוב אחרינו
  • Black Facebook Icon
חיפוש מאמרים על ידי תגים:
פוסטים אחרונים:

מאבק האור עם החושך



מתוך שיעור שנמסר בגבעת זאב ע"י ראש הישיבה

האם החושך האמיתי זה מה שקורה שמכבים את מנורת הלילה? מה זה אור? איך המאבק של ישראל ויון נראה היום? איך להאיר שוב את ה"נר ה' נשמת אדם"?


"חושך על פני תהום" מול "ויהי אור"

ישנו מאבק עתיק בין יון לישראל. הידוע לכולם הוא המאבק הפיזי, הכיבוש והגלות. אך בשורש ישנו מאבק רוחני, מאבק בין שני אורות, בין אור השכל האנושי לבין אור האמונה האלוקי.


שני סרטים יצאו לאויר העולם, סרטים שממחישים במשהו את המאבק. הראשון הופק ע"י "אקרופוליס פרודקשן". הסרט בעיקרו יווני ושמו "חושך על פני תהום". השני עברי באדיבות "הפקות ירושלים" ושמו "ויהי אור". בגלל מיעוט הזמן אין אפשרות להציג את כל הסרט, כי בעצם אלו סרטים באורך מלא של כ-2000 שנה והזמן שעומד לרשותנו הוא אולי כמה דקות.

יש סרטים שטחיים שלא באים לומר כלום, אבל שני הסרטים האלו הם בנפשנו, סרטים שסרטו את נפשנו, סרטים שאיתם יחד אנחנו רוצים לרפא את נפשנו. שורש המאבק בין יון לישראל.


בכל סרט יש סצנת פתיחה, לפעמים סתומה ולא מובנת, שמופיעה עם כתוביות שרק רומזות לענין שעומדים להציג. אח"כ הסרט מתחיל והעלילה מתפתחת. כאשר הסרט מגיע לשיאו אנחנו רואים את סצנת הסיום עם סצנת הפתיחה, ועוד כמה רמזים שמאירים את סצנת הפתיחה ומוסיפים תובנה חדשה בכל הסרט. לפי"ז בנינו את הסרטים שלנו.

סצנת הפתיחה של הסרט היווני "חושך על פני תהום" מתחילה כך, רואים אדם רץ, הוא רץ על שביל ומחזיק חרב ביד, לבוש עם בד לבן, כעין סדין, שפרוס לכל אורך ורוחב גופו, כמו היוונים של פעם. והוא רודף אחרי מישהו, אבל לא ברור אחרי מי. שהמצלמה עושה זום על הפנים שלו, רואים שיש לו על מבט של נחישות. והוא רץ...

פתאום, תוך כדי מרוצה הוא מגיע לשפת תהום חשוכה. אך כשהוא שם לב לכך כבר מאוחר והוא לא יכול לבלום. מתוך מהירות הריצה הגוף נזרק מעבר לשפת התהום, ובעוד גופו נמשך קדימה כוח המשיכה מושך אותו מטה אל עבר התהום. והוא נופל ונופל ונופל...


המצלמה מצלמת מלמעלה למטה, יורדת ומשוטטת לאורך הקירות. הצצה אל עבר עומק התהום מגלה שככל שהוא צונח יותר מטה כך החושך הולך ומעמיק, כי מלמעלה האור נכנס מעט אבל למטה יש חושך גמור. ואנחנו מתמלאים תחושה שלתהום הזו אין סוף.

והוא נופל, צונח ולא מגיע לתחתית. המצלמה מתקרבת לפנים שלו, ושם מתגלה אימה נוראית, מתי כבר יגיע למטה??

פתאום צילום הנפילה נעצר. פתאום רואים על המסך אדם ישן שפותח את עיניו בבהלה, מתעורר מתוך שינה. מתברר לנו, הצופים, שבעצם כל זה היה חלום. זה היה אדם ששכב על מיטתו וחלם חלום, הוא זה שנפל לתוך התהום. הוא מתיישב על המיטה עם פחד נוראי על פניו.

סצנת הפתיחה נגמרה ומיד מופיעה על המסך כתובית עם המילים "חושך על פני תהום" ביוונית, "ע"י אקרופוליס פרודקשן".


עכשיו המסך עובר לסצנת הפתיחה של הסרט העברי "ויהי אור". הפעם רואים מרחב גדול עם שביל באמצע ועליו רץ אדם עם זַקַן. אנחנו לא יודעים מי הוא. הוא רץ, רץ... רואים שהוא תשוש, אין לו כוח והוא כושל ונופל. אך מיד קם וממשיך לרוץ. ושוב...

ברקע שומעים קולות חזקים של נהמת סוסים, פרסות רוקעות על האדמה במהירות ומתכת נוקשת אחת בשניה, האם אלו כלי נשק?? הקולות ברקע מתחזקים, והוא נס על נפשו. מהמוזיקה וזווית הצילום ניתנת לנו תחושה שרודפים אחריו. המוזיקה מתחזקת והמתח עולה, האם יצליח להתחמק??

גם הוא רואה לפניו תהום, מסבב את הראש אחורה אל עבר קולות הדהרה ושוב מחזיר פניו קדימה. שוב לוקח את פניו אחורה, נועץ מבט אל עבר המתרחש ומחזיר... פתאום נראה שהחליט, אין דרך אחרת! או לחזור ולהכנע, להסגיר את עצמו, או לקפוץ לתהום. בחירה נוראית! מי שזוכר את הפיגוע במגדל התאומים בארה"ב שאנשים קפצו מהחלונות, הבחירה היתה להישרף או לקפוץ, זו בחירה נוראית.

הוא מגיע אל שפת התהום ובלי מאמץ פשוט נותן לגופו להמשיך ולנוע אל עבר פיר התהום. הגוף מוטה כלפי מטה והוא מתחיל בנפילה. המצלמה יורדת איתו למטה לתהום. התהום עמוקה מאוד וככל שהשניות עוברות היא הולכת ומחשיכה עוד יותר.

המצלמה מצלמת אותו נופל, ולאט לאט מתקרבת לפנים שלו. אנחנו מצפים לראות פנים חיורות מבהלה, אולי התעלף? אבל להפתעתנו פניו כלל לא מראים אימה. איך זה יכול להיות?

הוא ממשיך ליפול. אך לפתע נראה שאותו חושך שהיה צריך להיות יותר ויותר חשוך פתאום הולך ומתבהר. ולא ברור מאיפה למה. המצלמה מתרחקת ורואים אותו ממשיך בנפילה אל עבר התהום והתהום ללא תחתית. אבל האור הולך ומתחזק ולאט לאט הופך להיות בוהק יותר ולבן.

פתאום המסך משחיר, סצנת הפתיחה נגמרה והסרט צריך להתחיל. אבל להפתעתנו לא מתחיל שום דבר. לאט לאט עולה לו קול חרישי בניגון עדין, מוזיקת נשמה,

"מזמור לדויד, השם רועי לא אחסר

בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני,

נפשי ישובב,

גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי,

שבטך ומשענתך המה ינחמוני,

תערוך לפני שולחן נגד צוררי,

דשנת בשמן ראשי, כוסי רוויה,

אך טוב אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית השם לאורך ימים...".

אנחנו מתמלאים תחושה שיש פה משהו מוכר.... "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי... כי אתה עמדי".


בגיא צלמות

לומר אחרי נס שהיתה בו הצלה גדולה "ברוך השם, הקב"ה עזר וסייע והכל היה נס" זה לא חכמה גדולה. ודאי שצריך להאמין גם בהצלה גדולה, אבל זה לא מה שדוד המלך התכוון שאמר את המזמור. והוא גם לא בא לומר שהוא בוטח בהשם שיציל אותו מהצרה (שהרי זה דבר ידוע שאין הבטחה שאפשר להנצל מהצרה, כיון שמה שגרם לה זה החטא). וכי דוד המלך היה בטוח שינצל משאול המלך? מאחיתופל? משאר האויבים שקמו עליו?

אלא דוד המלך הוא הדוג' של השחקן הראשי בסרט "ויהי אור", דוד הוא זה שדמותו עמדה לפני מתתיהו החשמונאי במלחמה נגד יון. "גם כי אלך בגיא צלמות...", בתוך החושך היווני שבו לכאורה החושך הולך וגדל, הפחד והאימה אמורים למלא כל שריר בפנים, שהרי זה טבעי לאדם לפחד! אבל לא אצל דוד המלך. בתוך עין הסערה של גיא צלמוות, בתוך עומק התהום, בתוך הפחד, הוא אומר "אתה עמדי!". בתהום שאליה הוא נופל אין תחתית של נוצות, אלא הוא נופל לידי השם יתברך. אז בתהום שלו אין חושך.


אור מלמעלה

כאמור שהסרטים הם באורך מלא של 2000 שנה. אז נקפוץ לרגע 2000 שנה קדימה, בקטע הסיום של הסרט, בו מתווסף מה שלא היה בפתיחה. בסרט היווני ראינו את האדם צונח לתהום חשוכה שנראה שאין לה סוף ושם הסתיים החלום. עכשיו, בסצנת הסיום, אנחנו נכנסים שוב אל תוך החלום.

אותו אדם שלבוש בבגדי יון נמצא כבר עמוק בתוך התהום ועדיין בנפילה. פתאום רואים הבזקי אור מלמעלה שבאים והולכים. אבל אין פה שום סדק שיכול להגיע ממנו אור!? מאיפה האור מגיע? המצלמה מתחילה לתפס למעלה, אל עבר שפת התהום, וככל שהיא עולה האור מתחזק, ואתו מתחזק ברקע קול המולה.

רגע לפני העליה מעל פני הקרקע, על שפת התהום, האור מתרבה, מסנוור וממלא את כל המסך. המצלמה מתרוממת עוד כמה סנטימטרים מעל פי התהום ולפנינו אנחנו רואים צוות הפקה של סרטים, זרקורים, חצובות, אנשים עם חליפות ועניבות, אנשי היי-טק, מכבי אש... המולה גדולה. הם מנסים להאיר עם כל מיני פנסים משוכללים אל עבר התהום, משלשלים חבלים, אולי הוא יוכל לתפוס את החבל ולטפס חזרה....

המצלמה שוב יורדת אליו למטה, ושוב מעלה אותנו למעלה, חוזרת ומצלמת אותו מכל הזויות. המסך עובר והסרט נגמר. ומופיעה כתובית "הסוף". אבל לא ברור אם זה סוף שמח...


יש אור שהוא חושך

האם יון מציגה את עצמה כ"חושך על פני תהום"? הרי תרבות יון נתפסת בעיני אנשים כהתרבות הנאורה של העולם, זו שהביאה הרבה מחידושי הטכנולוגיה והמחשבה. אבל חז"ל אומרים על הפסוק "חושך על פני תהום" שזו יון, שהם אלו שהחשיכו את עיניהם של ישראל.

יש חלום אימה ידוע שאדם נופל לתוך תהום, לא שהוא מתרסק אלא נופל, נמצא באמצע הנפילה, זה פחד ואימה גדולים. אבל החלום הזה יכול להופיע בכל מיני צורות, לאו דווקא בנפילה ממש. כי גם כאשר האדם הרציונאלי והאינטליגנטי רוצה לשלוט בגורלו, לא רוצה להיות נשלט, מפחד לאבד שליטה, גם שם הסרט יקרא "חושך על פני תהום".

הפחד הזה של נפילה בתהום זה הפחד שיון השתיתו בעולם. הפחד הראשוני ביותר, הפחד הטבעי והקיומי של אדם שמפחד לאבד בשליטה. הוא לא שולט על התנהגות ילדיו, על המצב הכלכלי בביתו, על אישתו... כל אחד לפי עניינו. זה יכול להיות ברמת האדם הפרטי, ברמת המדינה וברמת העולם. הדבר הזה, בצורה המודרנית שלו, מקורו בתרבות יון, תרבות יון על כל מה שנכלל בה.

מי ששמע על המיתולוגיה היוונית יודע בודאי שהיא מדברת על שליטה לעומת חוסר שליטה בגורל. חכמי הפילוספיה ניסו לחקור בשכלם איך אפשר להביא את האדם למצב שיהיה שולט בגורלו. הם פיתחו את כל מערכת האמצעים שהיום קוראים לה "תרבות" כדי להביא את האדם למצב של שליטה. רפואה מודרנית, מדע, ספורט וכו' שיסודם נעוץ בשליטה על הגוף. חכמה שעניינה שליטה על הטבע בעזרת השכל.

וכך מאז אותה תרבות יון, כל מה שהאדם משתדל לעשות זה להגיע לשליטה. ועם כל זה, שוב ושוב, עם כל המאמץ, הכל קורס. הרי תמיד מתעוררות אותם פינות חשוכות בהם האדם מרגיש שהוא חסר אונים, כל אחד ואחד מאיתנו, וכל עם ועם וכל העולם. אלו הסרטים האפוקליפטיים שמראים איך פתאום הכל קורס והטבע קם עלינו לכלותינו, ח"ו.

וזה קטע הסיום של הסרט היווני. הם מפעילים זרקורים בגדלים שונים וצבעים מיוחדים, משתמשים בכל מיני טכניקות וטכנולוגיות כדי להציל את האדם מהלא ידוע, כיון שהפחד מהלא ידוע הוא הכי נורא. לא ידוע עד היכן נופלים...


החושך נעלם

בסצנת הסיום של הסרט העברי המצלמה מצלמת את הפנים של אותו אדם וברקע נפילה. הוא צונח למטה במהירות אבל כל שניה שעוברת האור הולך ומתחזק. פתאום המצלמה יורדת לתחתית התהום ומצלמת אותו מלמטה למעלה, והולכת ומתרחקת כלפי התחתית.

פתאום הכל נראה הפוך, אנחנו יודעים שהוא נופל אבל מהזוית שהמצלמה מצלמת זה בעצם נראה שהוא עולה אלינו לכיוון המצלמה. הוא עולה ועולה והאור הולך ומתחזק... "הסוף".


אור האמונה

כתוב ביום הראשון של מעשה בראשית "ויאמר אלוקים יהי אור", "יהי" זה מנין 25 בגימטריה. ולמרות שתקנת החנוכה היתה תקנת חכמים הרבה שנים אח"כ, היא נרמזה בתורה כבר באותו פסוק. כי ב-כ"ה(25) בכסלו קרה הנס שגברו החשמונאים על היוונים והודלקה המנורה בבית המקדש.

שם הסרט העברי "ויהי אור", כי במקום שמאיר אור האמונה אין "חושך על פני תהום". ובדיוק את ה"ויהי אור" הזה רצתה יון לכבות.


הדמוקרטיה נקראת ע”ש הפילוסוף דמוקרטוס. היוונים הם אבות הדמוקרטיה המערבית, האם אנחנו יכולים ללמד את יון משהו בדמוקרטיה? בחופש הפולחן? שהרי באותם זמנים יון כבשה את כל העולם ולא הפריעה לאף עם בפולחן שלו.

א"כ אז למה טימאו את בית המקדש והפסיקו את העבודה בו? הרי יש כמה אלפי אלים באולימפוס, שיהיה עוד אחד, מה אכפת להם? וגם מה אכפת להם שעם ישראל ידליקו נרות בבית המקדש? הרי גם היוונים הדליקו נרות ומנורות בבתי האלילים שלהם. הרי אם הדלקת המנורה היא רק מעין "טכס זכרון" אז מה אכפת להם מזה? ובאמת לא נראה שליון יש באמת עסק עם "טכסי זכרון", שהם לא הוליכו את הצבא הגדול שלהם עד פה כדי להלחם נגד זה. אדרבה, אם היום, כאשר אנחנו מדליקים נר חנוכה, אנחנו מקיימים "טכס זיכרון לזכר המכבים הגיבורים" אז אין ליוונים שום בעיה עם זה, והם גם יהיו מוכנים להדליק את הנר הזה בעצמם.

כי זה בדיוק מה שהם רצו להשיג, זה מה שרצו ליטע בלבבות עם ישראל. הם רצו שנדליק נרות חנוכה וזה יהיה "טכס זיכרון", נדליק וזה יהיה "טכס דתי".... הסרט של דוד המלך זה "ויהי אור", אבל היוונים רצו לייצר סרט אחר. האם הם הצליחו? האם המאבק נגמר? לאיזה סרט אנחנו שייכים?


על הניסים

חכמים תיקנו שבימי החנוכה יש לצרף לכל תפילה מתפילות היום כמה מילים קבועות שמתחילות כך, "על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות וכו" (מופיע בסדר תפילת שמונה עשרה). גם בברכת המזון תיקנו לומר את הנוסח של "על הניסים". הסיבה שתיקנו היא כדי להודות ולהלל להשם על הניסים שהיו באותו דור.

אבל באותם מילים שלכאורה אמורות לציין את נס החנוכה לא מוזכר כלום על נס פח השמן הקטן שהספיק כדי להאיר את המנורה בבית המקדש למשך שמונה ימים. הנס שלכאורה לזכרו אנו מדליקים את החנוכיה.

ועוד, בהמשך הנוסח של "על הניסים" כתוב "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתך". אז השאלה עוד יותר צועקת, שאם גיבורים ביד חלשים זה כמו במלחמת השחרור, אז גיבורים ביד חלשים זה נס, רבים ביד מעטים זה נס, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים, זדים ביד עוסקי תורתך, אז איפה נס פח השמן?

אך אל לנו לשכוח שכל מילה בנוסח זה נכתבה ע"י אנשי כנסת הגדולה, שהיו מגדולי חכמי ישראל, בעלי רוח הקודש, וחלקם אף נביאים. אז אולי ברוב חכמתם כוונתם בכתיבת המילים נסתרת?

הרי למה היוונים עלו להילחם עם יהודה? הרי הם כבר כבשו את ארץ ישראל ממלכות פרס כמה שנים קודם. ועוד שהוציאו למלחמה זו צבא כ"כ גדול עם הוצאות כספיות גבוהות. האומה החזקה בעולם של אז מול קומץ יהודים, כל זה בשביל מה?

אלא שהם באו להלחם עם אותם דברים שעליהם אנחנו משבחים, הם נלחמו עם הטהורים ועם הצדיקים. חז"ל באו לגלות לנו שכל המלחמה, עם כל הניסים שבה, היתה כדי למסור את הטמאים ביד טהורים והרשעים ביד הצדיקים. על זה היתה המלחמה, ועל זה היה הנס, ועל זה אומרים "על הניסים". כי על זה בדיוק נלחמו היוונים.


החידוש של גלות יון

עם ישראל עבר גלויות שונות, גלות מצרים, בבל ופרס. בכל אלו ישראל גלו מארצם לארצות הגוים. אך יון הביאה גלות חדשה לעולם. היא יצרה את הגלות הגדולה והעמוקה ביותר שיכולה להיות, התהום החשוכה ביותר, גלות שתהיה פה בארץ ישראל, כאשר בית המקדש יהיה בנוי ועומד על תילו. גלות שבה הארץ מלאה בחכמה ואנשים שבה חושבים שלהיות עם חופשי בארצו זה תלוי בפַּרסיים, בסורים, בלבנונים, בעזתים. אולי בצרפתים? אולי באמריקאים? את הציפייה הזו הכניסו היוונים ללב ישראל.

האם אפשר לדמיין שתהיה בימינו גלות בתוך ארץ ישראל? זה בדיוק מה שרצו היוונים. לפני שלטון יון לא היתה גלות כמותה בעולם, אך אחריה המשיכה הגלות ועטפה דורות רבים.


כמה אחוז יהודים יש מכלל האוכלוסיה העולמית לא כ"כ הרבה, אבל כ-20% מכלל מקבלי פרס נובל הם יהודים. כמה פרסי נובל יש לרפובליקת יון? האם זה כבוד גדול עבורנו? לא בטוח. אדרבה, זה כבר אומר שאנחנו יותר יוונים מהיוונים. ניצחנו אותם, וזה בעצם מה שהם רצו, שננצח אותם. אין ניצחון יותר גדול ליוונים ש"ננצח" אותם במגרש שלהם.

כי הגלות בשורשה מוגדרת לפי איפה שהאדם נמצא. לא איפה הגוף נמצא אלא איפה האור שלו נמצא. האם העולם שלו, העולם הפנימי שלו נמצא בעולם האינטלקט והשכל או...


נר השם נשמת אדם

שלמה המלך אמר (משלי) "כי נר השם נשמת אדם חופש כל חדרי בטן". שלמה המלך המשיל את נשמת האדם לנר של השם. מי זה האדם? אתה ואני, כל אחד מאתנו. אז הנשמה הזו, שלך ושלי, היא נר השם.

איך נראה הנר הזה? אז קודם כל יש לנו גוף, שזה הכוסית שמחזיקה את השמן. ויש לנו נפש, שזה השמן עצמו. ויש לנו נשמה אלוקית, שהיא האור. תחילת הנשמה בגוף האדם ונמשכת ויוצאת מהאדם ומתחברת למעלה לעולמות הרוחניים. הנשמה הזו ממשיכה אור מלמעלה לאדם ומאירה לו את הרוח, הנפש והשכל...

השכל האנושי יכול לפעול במלוא עוצמתו ומאפשר לאדם להיות מנומס ונדיב, עם כל המידות הטובות, אבל כל זה עדיין בבחינה התחתונה של נפש. עד שמאירה בו הנשמה, ה"נר השם נשמת אדם". ושהנשמה מדליקה את הנר האלוקי היא שולחת את האור שלה למטה, אלינו.

את הנר הזה היוונים רצו לכבות. הם רצו להגביל את חכמת האדם, את האינטלקט. הם רצו ללמד אותו להיות מחונך ותרבותי כדי שישלוט בגורלו ולכאורה לא יהיה נשלט ובכך לכבות את הנר. ושהנר מכובה, שהנשמה לא דולקת, יש צער גדול לנשמה וזה הצער של הגלות. וכאשר אנחנו רוצים להיות עם חופשי בארצנו אבל הנשמה כבויה כיון שהיוונים לא נותנים לה להאיר, אז צער הגלות וצער הנשמה הוא הגדול ביותר.


גלות יון היא גלות אדום, הגלות הרביעית, הגלות הקשה ביותר, זו ה"תהום שאין לה חקר". רומא באה אחרי יון אבל בעצם לא חידשה כלום, היא רק חידשה את העומק של אותו ענין, היא לקחה את הכל מיון ופיתחה את זה יותר. חז"ל קוראים לזה "המונה של רומי".


בני בינה קבעו שיר ורננים

יש פיוט מפורסם ששרים בחנוכה ואחד מהבתים שלו הולך כך: "יוונים יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי וטימאו כל השמנים, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים". מה זה בני בינה? עם ישראל הם "בני בינה". מה זה בני בינה? ואיך זה קשור לחנוכה? ליון?

במזמור כתוב שהיונים "טימאו כל השמנים". אם נתאר לרגע יווני שנכנס לבית המקדש ורואה ערמות של שמן זית זך, כתית דכתית, טיפה ראשונה שנסחטה מראש עץ הזית, המשובח שבשמנים, מה היינו מצפים שיעשה? הרי מה יכול להיות יותר טוב עבורו משמן זית זך בסלט יווני משובח? היה פותח מסעדת "אקרופוליס", פה בארץ, והיה מוכר שם שמן זית זך מבית המקדש. כך יהיה כתוב בשלט ענק "פה מוכרים סלט יווני משובח מתובל בשמן זית זך מבית המקדש". כמה אנשים ישלמו על זה? אז למה הוא מטמא את זה?! ועוד משאיר את זה שה?! למה לא לקחת את זה אליו?

אלא שבאמת ליוונים לא אכפת מהשמן. מה שהם רוצים זה לטמא את השמנים. הם רק הזיזו מעט את כד החרס ובכך טימאו אותו.

אחרי שמטמאים את השמנים בעצם אין שינוי שניכר בעין אנושית. גם בית המקדש נשאר, הם לא החריבו אותו, כיון שהם רצו שהכל יראה כמו שהיה, ואפילו רצו שישתמשו בו. גם את השמן הם השאירו, כאילו באותו אופן שהיה לפני כן, רק שהפעם הוא טמא. הם השאירו אותו שם ורצו שימצאו אותו וידליקו בו את המנורה.

ומה באמת הבעיה להדליק מנורה עם שמן טמא? הרי אם נדליק שתי מנורות, אחת עם שמן זית זך וטהור ואחת עם השמן הטמא שתי המנורות ידלקו ואף אחד לא יבחין בהבדל. אם נבקש מחתן פרס נובל לכימיה שיעשה אנליזה ספקטראלית לבחינה האלקטרומגנטית כדי לדעת מה ההבדל בין השמנים, הוא לא ידע, ולא יעזור שום פרס נובל לכך. אז מה ההבדל בין שמן טמא לטהור? אלא ההבדל הוא שאם ידליקו את המנורה על ידי השמן הטמא היא תהיה כמו במקדשי האלילים.

גם בהודו מדליקים נרות ומקטירים קטורת לכבוד פסלי העץ והאבן. וזה בדיוק מה שרצו היוונים, שנדליק "נרות זכרון", כמו שמדליקים מנורות לכבוד האלים, להבדיל, כך ידליקו לאלוקי העברים. והיוונים אומרים, שאם יהיה כרצונם הם מוכנים אף בעצמם להדליק לאלוקי העברים, ואולי אף יעשו פסל לכבודו במשכן האלים שלהם.\

שהרי המלחמה של יון לא היתה לנצח את ישראל ניצחון פיזי, שהרי ישראל היו תחת שלטונם ויכלו לעשות בהם כרצונם. אלא מלכות יון נתנה הוראה "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". זה שורש הענין של טומאת השמנים. שכל רצונם היה לנצח את הטהורים והצדיקים.

הרצון של יון לטמא לא התחיל בלטמא את השמנים, אלא הם רצו לטמא את נשמת ישראל, רצו לכבות את ה"נר השם נשמת אדם". הם רצו שיהודים יאכלו חזיר, לא ישמרו שבת, לא ישמרו שמיטה ולא יעסקו בתורה... הם רצו לכבות את הזהות היהודית האוטנטית. הם רצו שיהודים יעשו "טכסים דתיים", ישמרו על "המסורת", יעבדו את עבודת בית המקדש של המנורה והקרבנות אבל בלי האור אלוקי, בלי האמונה.

גם הגבורה של היהודים לא התחילה בנס פח השמן, שהרי את זה הקב"ה גלגל ועשה. אלא המלחמה שנאבקו בה בעיקר היתה להשליט את אור האמונה האלוקי. לצאת נגד הבלתי אפשרי, למסור נפש כדי להדליק מחדש את ה"נר השם נשמת אדם", את הזהות היהודית השורשית. לא את הפרס נובל. אלא את מסירות הנפש על טהרת ישראל...

ומה היה הדגל של כל הניסים? שיא הענין? זה נס פח השמן. שם הקב"ה הראה שכאשר מדליקים נר עם שמן טהור וכוונה טהורה ונפש טהורה אז באותו זמן הקב"ה מדליק נר בשמים. והם, טהורי הנפש, הם בני בינה. אלו שהופכים את הנר הגשמי שהוא פה, שלבדו יכול להיות רק נר זכרון, והופכים אותו לנר אלוקי.

מי זאת הבינה? היא אחת מהמידות שבהם הקב"ה מנהיג את העולם ומיקומה ברצף המידות הוא שמונה. מה זה אומר? שהקב"ה הראה בנס של שמונת ימי החנוכה שכאשר אתם מדליקים פה נרות אני מדליק בשמים נר, מדליק את נשמות ישראל.


זאת היתה המלחמה ואלו שני הסרטים, "חושך על פני תהום" כנגד "ויהי אור". כי אין חושך למי שמאמין באור האמונה האלוקי. ואם תשאל, למה לא לחשוש? הרי בנפילה לתהום אפשר גם חס וחלילה למות. אז תדע שלאף אחד אין הבטחה שלא ימות, ובוודאי שגם דוד שהלך בגיא צלמות חשש, וגם שאול חשש, שהצדיקים תמיד חוששים על חייהם שמא אין להם מספיק זכויות כדי לחיות. אבל מי שהולך בתוך החושך עם אור האמונה האלוקי אז האור שמאיר לו הוא גדול הרבה יותר ממה שנראה עכשיו אל מול העיניים הגשמיות. אז אלו שזוכים להיות מהאומרים "גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע רע כי אתה עימדי" הם בני בינה.


ימי שמונה

הכהנים שנכנסו לבית המקדש מצאו פח שמן שמספיק ליום אחד, אם כן הנס היה לשבעה ימים, אז למה קבעו שמונה ימים לחנוכה? כי באותם שמונת ימים ימים ירד שפע, אור לעולם, מאותה מידת הבינה. ועוד כתוב בחז"ל שלאחר הנס הגדול המתינו עוד שנה ואז תיקנו את ימי החנוכה לדורות הבאים, למה היו צריכים להמתין שנה? כי רצו לראות האם אותו שפע, אותה הארה מהבינה חזרה עוד פעם. וכך מאז ועד היום, כל שנה בימי החנוכה יורד אותו שפע של אור. ומי שמכין את עצמו יכול לקבל את אותו אור.

מטרת ניסי החנוכה לא היו כדי להצליח במלחמה הפיזית מול היוונים, גם, אבל עיקר הענין היה לטהר את הנפש, לטהר את המחשבה, לטהר את הרצון, להדליק שוב את ה"נר השם נשמת אדם". זו היתה מטרת הניסים אז, וזה שייך גם היום. ומי שיש לו עיניים זַכּות זוכה לראות את הניסים גם היום.

לכן אנחנו מברכים בהדלקת נרות החנוכה "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", שלא תבוא טעות לאף בן או בת מישראל שאנחנו עושים פה איזה "טכס זיכרון", מדליקים "נרות זכרון", זכר למנורה. אלא אנחנו מדליקים את הנרות האלו שהיו בימים ההם והשפיעו מה שהשפיעו, גם בזמן הזה. שנזכה לזכך את הנפש ולראות את האור, לראות את הניסים שמתרחשים כל הזמן סביבנו.


שרפים ממעל לו

הנביא ישעיה אמר "שרפים עומדים ממעל לו". המקובלים הקדמונים אומרים ששרפים זה סוג מלאכים, והמילה ל"ו זה ה-36 נרות חנוכה. מה הקשר בין מלאכים לנרות חנוכה? כי שאדם מדליק בכוונה את ה-ל"ו נרות חנוכה אז גם בפשט השרפים עומדים ממעל לו, שרפים דולקים ובוערים. את זה אומר הנביא ישעיה עוד לפני יון.


להדליק נר חנוכה

אבל בעצם אנחנו מברכים שתי ברכות על נרות חנוכה, הברכה הראשונה בסדר הברכות היא "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה". הראשי תיבות של "להדליק נר חנוכה" זה נח"ל, וזה רומז לאחת המידות שאיתה הקב"ה מנהיג את העולם, נוצר חסד לאלפים. כך מבאר האריז"ל שקיבל את זה מאליהו הנביא.

מה זה נוצר חסד לאלפים? זו אחת מהמידות שאיתם ה' מנהיג את העולם שלנו. מקום מאוד גבוה בעולמות הרוחניים שממנו נמשכת השפעה, אור מאוד גבוה. זה מקום כ"כ גבוה שאין בו אבחנה בין נפרדים, דברים שבעולם הזה נראים שונים מהותית אחד מהשני, כמו איש ואישה, זכר ונקבה, במקום ההוא אין ביניהם אבחנה. זו מציאות רוחנית שבה הנפרדים מתקרבים יותר למציאות של אחדות.

מה זה נוצר? זה אותיות צינו"ר. זה רומז שיש פה המשכה של שפע ממקום מאוד גבוה. לא מאור השכל האנושי אלא מאור האמונה האלוקי.

אז בברכת "בימים ההם בזמן הזה" ובברכת "להדליק נר חנוכה" אנחנו מכוונים להמשיך אור, את אותו אור גבוה, אותו שפע שהאיר לעם ישראל בימים ההם, שכך יאיר לנו בזמן הזה.

את האור הזה הם רצו להחשיך, להחשיך את עיניהם הרוחניות של ישראל מלראות את האור הזה, את ההנהגה הזו של הקב"ה. הם רצו שכאשר נבוא לתהום ונראה חושך אז נרצה להדליק את הפרוז'קטורים של השכל, של המדע, של האינטליגנציה, של ההי-טק ועם זה להאיר את התהום. הם רצו שיהיה חושך על פני תהום ושהם הם ישלטו בו. היוונים רצו להחשיך את העיניים המיוחדות של ישראל, כדי שיקבלו את העיניים של היוונים, ויעברו מהסרט העברי לסרט היווני.

ולכן אנחנו אומרים "שמע ישראל" בעיניים עצומות, כי כאשר אנחנו עוצמים את העיניים בקריאת שמע אנחנו מכבים את הראיה של יון, מכבים את הראיה החיצונית. כי כשעוצמים עיניים אז נפתחת הראיה פנימה, ההתבוננות אל מה שלא נראה לעיניים האנושיות, ראיה פנימית של קבלת עול מלכות שמים.


אלא לראותם בלבד

אם יש לאדם בביתו קצר בחשמל מיד מחפשים גפרורים או פנס להאיר את הבית, כדי שאפשר יהיה לנוע, להגיע לשירותים או לקרוא ספר. במקרה כזה האדם שולט באור, והאור משמש את האדם.

לעומת זאת בנרות חנוכה יש הלכה שכיון שהנרות הללו הן קודש אין לנו רשות להשתמש בהם לכל צורך, אלא מותר לנו רק לראותם. למה? כי אם נשתמש בהם אז הם הופכים להיות הנרות של היוונים. כי הם רוצים לשלוט בכל דבר, גם באור. זה אור השכל שיון הכניסו לעולם ובענין הזה אנחנו תלמידיהם. הם פיתחו את זה להיי-טק וטכנולוגיה בכל תחום בחיים אבל שם השורש.

אבל שישראל הדליקו בעבר ומדליקים היום נר חנוכה, נח"ל, הם בעצם אומרים "אנחנו לא רוצים לשלוט באור אלא שהאור ישלוט בנו", שהאור הגבוה שבא מהקב"ה ישלוט בנו וישפיע עלינו.


חנוכ-ה

המילה חנוכה מורכבת משתי מילים, "חִנוך" ו-"ה". מה זה החינוך הזה? האות "ה" מורכבת מפתח תחתון ופתח עליון. התכונה הזו של ה-"ה" באה לרמוז על הנהגה מיוחדת שהקב"ה נטע בעולמו, שאם לאדם יש ח"ו נפילה, חוסר הצלחה, הוא מרגיש רחוק, אז יש לו אפשרות לשוב. יש פתח פתוח למטה שמיועד לקבל את השבים. זו ההנהגה שהקב"ה נטע בעולם ואצל האדם זה בא לידי ביטוי כאשר הוא מתחיל מהתחלה.

הרבי מקוצק מספר שיש אנשים שיש להם נקיפות מצפון לגבי מעשיהם, אז מה הם אומרים? "טוב, אני כבר זקן, אבל לפחות שלילדים שלי יהיה טוב". אומר הרבי שאלו אינם צדיקים. הצדיקים אומרים "אני בסה"כ בן שמונים! אז יש זמן להתחיל מחדש". אלו הם הצדיקים שבכל מצב ובכל שלב בחיים בוחרים לחנך את עצמם מחדש, לרומם ולהרים את עצמם, להכנס שוב מהפתח התחתון.

זה חנוכה. הרי שאדם נופל אל תוך תהום שאין לה חקר זה מצב הזוי ביותר! מי מסוגל לחשוב תוך כדי נפילה? אבל גם בתוך הנפילה יש אפשרות להתחיל מחדש, כי ברגע אחד תוך כדי הנפילה החושך הנורא ביותר יכול להתחלף לאור גדול.


ראינו את הסרטים. עכשיו, לאילו מהנרות אנחנו מתחברים? איזה אור אנחנו רוצים? האם אנחנו רוצים להשתמש באור לסלק את הפחדים או להשתמש באור כדי להתחבר למעלה למקום שאין בו פחד כלל, למקום של אמונה תמימה.

יהי רצון שהקב"ה ידליק לנו נר, בחנוכה הזה ובכל השנה ובכל שנה ושנה, נר שיאיר אור גדול, אור שיגרש את החושך. "ולבני ישראל היה אור במושבותם". אמן.

להצטרפות לישיבת בנין ציון
ישיבה לחוזרים בתשובה
לחץ כאן
או התקשר:02-5866081