חסד

מה ההבדל בין חסד של גוי לחסד של יהודי?

זהו דבר פלא! מתגלה בפנינו יסוד גדול ביהדות, איך לא שמנו לב?

על פניו, זה נראה פחות בוער ומופיע פחות בכותרות, אך אקטואלי בכל לב-פועם שמברר את האמת.. אז אני מזכיר - עשרות אלפי צועדים על כבישי ישראל בכל יום, התכנסויות המוניות במשך כמעט חודש ימים. הכל למען שחרורו של גלעד שליט, ובעיקר לאות הזדהות, תמיכה ואמפטיה במשפחתו הכאובה והדואגת לשלומו של הבן החסר..

"עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאים עד שבא אברהם אבינו וקיבל שכר כולם" (פרקי אבות פרק ה' משנה ב'). התורה מתארת את השתלשלות סדר דורות העולם, מדובר ב1500 השנים הראשונות לקיום העולם. כשנולד אברהם בשנת 1948 לבריאת העולם כבר היו בעולם מדינות וממלכות רבות ומן הסתם העולם מנה מיליוני בני אדם והכל למען תכלית אחת: שאחרי עשרה דורות יבוא אדם אחד- נח, ויטול שכר כולם ואחרי עשרה דורות נוספים (כמה מאות שנים) יגיע אברהם אבינו ויקבל גם הוא את שכר כולם. מכאן שתכלית העולם כולו יכול להיות עבור אדם אחד. מרכז העולם איננו מדינה או ציבור אלא אותו יחיד ומיוחד, וכלשון חז"ל - כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.

ידוע שבאמריקה יש שפע גשמי ואחת המעלות של מדינה זו היא היותה מדינה של חסד, כגון: שליחת סיוע הומניטרי למדינות חלשות, וכן ישנם גויים רבים שעושים מעשי חסד בתרומות. אף על פי כן נאמר "חסד לאומים חטאת" (משלי יד,לד). משמעות "חטאת" הוא- חסרון, זאת אומרת שחסד שגוי עושה בפרט ואומות העולם בכלל, הוא לא חסד שלם.

אז מה באמת ההבדל בין חסד של גוי לחסד של יהודי? כשמתבוננים ניתן להבחין בהבדל מאוד מהותי: כל כספי הצדקה של הגויים מופנים לארגונים ומוסדות צבוריים: בתי חולים, בתי ספר וכו'. עבור מוסדות כאלה ישנם עשירים שעשויים לתרום אף מליוני דולרים (ביל גייטס אמר שיתן חצי הונו למען ארגונים וקבוצות חלשות... כל יום שומעים על הופעות מוסיקה בשידור חי המתרימות למען בתי חולים, אף הסולן של "ג'ט-רוטול" בהופעתו האחרונה בישראל לפני חודשיים תרם את כל הכסף ממכירת הכרטיסים לרשות הפלסטינית) אבל לא ליחיד לא לאדם פרטי. לאדם פרטי יסרב אותו עשיר בכל תוקף לתרום סכומים נכבדים. יכנסו לביתו של גוי ויאמרו לו שמוסד פלוני זקוק לכסף, הוא מסוגל לתת לו מליון דולר. אבל אם יאמרו לו שיש כאן איזה גוי שזקוק לכסף הוא יוציא שטר של 5 דולר!.. רבע מליון עבור אדם אחד?! אין אצלו דבר כזה. לעומת זאת התורה מחייבת התייחסות שונה לחלוטין: "די מחסורו אשר יחסר לו"...

"כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" - אומרים חז"ל שכאשר יתום רוצה לישא אישה צריך לדאוג לכל מה שחסר לו: בית, מיטה, כלי מיטה וכל מה שזוג צעיר זקוק לו על מנת שהבית יתפקד ואחר כך אף עוזרים לו בשידוך ומשיאים לו אישה זאת אומרת שצריך לדאוג לאולם ולצלמים וכו'. וכך מסופר על הילל הזקן (גדול הדור) שפירנס עני בן טובים שירד מנכסיו והמציא לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו.. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלושה מילין..מדהים!..די מחסורו! - אפילו החיסרון הרגשי והנפשי, עד כדי כך- כדי שלא יתבייש אותו עני בן טובים (הרי היה ממשפחה מכובדת). יכול אדם להפריש עד חמישית מהריווח הממוני שלו כדי לגמול חסד לזולתו חוץ מגמילות החסד שחייב בגופו כגון ביקור חולים ולקבור המתים וכו' (שלגמילות חסדים שאדם עושה בגופו התורה לא נתנה שיעור ..כשאתה יכול קום ועשה). וכך פוסק הרמב"ם: שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה - המחזיק ביד ישראל ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל, ועל זה נאמר "והחזקת בו".

כללו של דבר: החיוב המוטל עלינו היא התייחסות פרטית לכל אדם וכל אחד חשוב בפני עצמו כי בשבילו נברא העולם. הידיעה הזאת שכל אחד הוא עולם מלא הוא רעיון יהודי צרוף, על המושג הזה שכל יהודי הוא עולם מלא יש לנו פטנט רשום של מאה אחוז.

אצל הגויים יש "עולם" וכל אחד הוא אחוז מסוים מהעולם, כשיש מליון אנשים בעולם כל אדם הוא אחד חלקי מליון. והטיב לנסח זאת נשיא ארה"ב לשעבר- קֶנֶדי:

"Don't ask what your country can do for you- ask what you can do for your country"- אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך אלא תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה (נשיא ארה"ב קֶנֶדי)

זו תפיסה עקרונית ומהותית. המדקדק יבחין כי אין חדש תחת השמש, דורו של נמרוד "דור הפלגה" השתמש בטקטיקה זו על מנת לנתק קשר עם מי שאמר והיה העולם. זאת אומרת, הם אמרו כך: יש בעיות בעולם: פרנסה, מחלות, מלחמות וכו' נאחד את כל האנושות למען מטרה משותפת כך יפתרו רוב הבעיות הקיומיות. הנה אפשר להסתדר לבד. וכל מי שנכלל ועושה למען ה"מגדל" יש לו ביטוח חיים, נדמה להם כאילו כבר לא צריך את הקב"ה בעולם ח"ו. התאחדותם נבעה לא מפני שאהבו זה את זה אהבה אמיתית ופנימית, אלא מטרתם באיחוד בני האדם הייתה: "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" - הרצון להשיג את מילוי רצונם ותאוות ליבם ..האמת, שזה באמת עבד..אפילו טוב, כאשר רצונותיהם של אנשים מאוחדים כולם במטרה אחת אפשר להשיג את המטרה כי אין שום רצון אחר מתנגד לה. אמנם שלום שכזה הוא שלום מדומה ומטרתו לחיות חיים נוחים וגשמיים כפי פרי הדמיון, ולסלק לגמרי את מלכות הקב"ה מהעולם. לא זו היא צורת האדם בתכליתה.

הצורה האמיתית של התורה היא: אני עולם שלם ובכך אני יכול להעניק עולם מלא. בשביל צורת חיים זו אני חייב להכניס את הקב"ה לחיי כי לבד אני לא יכול לעשות הכל ולפתור את כל הבעיות והתעלומות של החיים, אבל ביחד עם ה' אני יכול הכל, כי בשבילי נברא העולם ובשביל זולתי נברא העולם ויש לי אחריות על עצמי, אני בונה את עצמי: לעיתים נוטל כי אני צריך (ומכיר בטובה) ולעיתים אני נותן ומוסר לזולתי, חושב עליו ומכבד אותו. הגדלות של יהודי היא בכך שהוא יכול לתת מעצמו..זהו אחד הדברים היפים של תורתנו.

הערבות ההדדית, ההזדהות האישית עם המשפחה של גלעד, ולא רק איתם אלא מעשים שבכל יום - כשישנה בעיה ומצוקה לפלוני הכל יעשו כדי להקים אותו על הרגלים שיעמוד וילך בזכות עצמו...הרצון למלאות את החסר למשפחתו של גלעד כפי שביטא זאת הרב הראשי לישראל (לשעבר) - הרב לאו, עד כדי כך שהיה מוכן להתחלף עם גלעד עצמו.. כל אלו הם ביטויים נפלאים לסגולת העם היהודי ..לא תמצא דבר כזה בכל העולם.

"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין מצווה גדולה כפדיון שבויים, הלכך לכל דבר מצווה שגבו מעות בשבילו יכולים לשנותן לפדיון שבויים, ואפילו גבו לצורך בנין בית המקדש, ואפילו אם קנו עצים ואבנים והקצום לצורך הבניין (שאסור למכרם בשביל מצווה אחרת) מותר למכרם לצורך פדיון שבויים" (שולחן ערוך סימן רנב' הלכה א')

מקורות נוספים: הרב פינקוס ז"ל על התורה/מכתב מאליהו חלק ד' עמ' 96/ גמרא מסכת כתובות דף סז:/ פרוש הברטנורא מסכת פאה משנה א'