אהבת חינם (פרשת וארא-יתרו)
למה האפשרות היחידיה לגאולה היא דרך אהבת חינם? וכיצד אנחנו מבינים זאת לפי הסיפור של משה ויתרו?
"וגם אני שמעתי את נאקת בני-ישראל" (שמות ו',ה'). מי עוד שמע?
בפסוק הבא (שמות ו',ו') נאמר: "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי..." מתוך שנאמר 'לכן' שומעים אנו שהפסוק הקודם (שמות ו',ה') הוא הטעם והסיבה לגאולה. כדי להבין זאת ננסה לעמוד על כמה נקודות, והם: מה הייתה הסיבה לתחילת הגאולה? מדוע דווקא משה-רבינו נבחר להיות גואלם של ישראל? מה חלקו של יתרו בגאולה זו? אם נדע מה הסיבה לגאולה נדע גם מהו התיקון שיוביל לגאולה ולבניין בית- המקדש.
תחילה נתבונן ונבין מדוע משה רבינו נבחר להיות גואלם של ישראל?
"ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסיבלותם" (שמות ב',י"א) התורה מעידה על משה "ויצא אל אחיו", ובמדרש (שמות-רבה א',כ"ז) כתוב: 'שתי יציאות יצא אותו צדיק וכתבן הקב"ה זו אחר זו, תחילה "וירא בסיבלותם" שהיה רואה בסיבלותם ובוכה ואומר:' חבל לי עליכם, מי ייתן מותי עליכם שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט'. והשניה שהיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהם והיה מניח דרגון (גלימה) שלו ועוזר להם ועושה עצמו כאילו מסייע לפרעה'. רואים עד כמה דאג משה והרגיש בצערם של ישראל עד כדי בכי מכל הלב, אך לא 'הסתפק' בבכי בלבד כאדם המתבונן דרך החלון בצער אחיו ולאחר מכן חוזר לעסקיו אלא ירד אל 'השטח' לעזור להם. ועניין הורדת הגלימה מראה כי משה הוריד מעליו כל ענייני המלוכה 'וירד אל העם'.
ראה הקב"ה שמשה סר מעסקיו (סר משררתו ומגדולתו) לפיכך "ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה". ועוד מצינו שמשה אפילו סיכן עצמו כשראה איש מצרי מכה איש עברי והרג את המצרי ביודעו שאם יוָדע הדבר אחת דינו למות. וגם כאשר ראה שני אנשים עִברים רבים, גם לזאת לא יכל לעמוד מנגד ומיד הוכיח את אותו אחד שהרים יד על חברו וקראו "רשע למה תכה רעך".
ראינו מכאן עד כמה קשור משה-רבינו בנפשו לכל אחד מישראל ואפילו עד כדי סיכון חייו. משה בורח למדין לאחר שנודע כי הרג את המצרי, גם כאן רואים כיצד משה לא יכול לעמוד מנגד כאשר החזקים דורסים את החלשים אפילו כשמדובר בגויים, ולכן כאשר ראה כי הרועים מסלקים את בנות יתרו מיד קם משה וגירש את הרועים מפני בנות יתרו ואפשר להן להשקות את צאנם. כאשר חזרו בנות יתרו לאביהן שאל אותן מדוע הקדימו לבא, וענו לו בנותיו "איש מצרי הצילנו", אמר להם יתרו "למה זה עזבתם אותו קראן לו ויאכל...", יתרו שהיה יועץ פרעה הכיר את המצרים וידע כי מצרי לא מסוגל לעשות חסד לכן אמר להן שיקראו ל'איש' לשון חשיבות.
תרומתו של יתרו לאחדותו של עם ישראל ולקבלת התורה: כאשר שמע יתרו על גדולתו של הקב"ה, כיצד קרע את הים וכו'... עזב את עסקיו והלך אל המדבר אל משה, יתרו מאוד הופתע כי משה הוא היחידי שדן את עם ישראל מבוקר ועד ערב ויותר הופתע מכמות האנשים שבאים למשפט. לכן יעץ יתרו למשה - רבינו שתי עצות. האחת: למנות דיינים שידונו את המקרים היותר פשוטים. השניה: "והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (שמות י"ח,כ'). לכאורה לא ברור מה הציע יתרו בעצתו השניה. התרגום יהונתן (שם) כותב: 'תלמד אותם שיקומו מוקדם לתפילה ויקיימו ביקור חולים ויגמלו חסד עם המתים וינהגו לפנים משורת הדין אפילו לרשעים וכו'... רוצה לומר: לא די בעזרה בעוד דיינים, צריך גם להוריד את כמות האנשים הבאים למשפט וזאת ע"י המצוות שבין אדם לחבירו . משה קיבל את עצת יתרו וכמה פסוקים אחר-כך (שמות י"ט,כ') כתוב: "ויסעו מרפידים... ויחן שם ישראל כנגד ההר", ופירש רש"י (שם) "ויחן"; 'כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החניות בתרעומת ומחלוקת'. רואים שרק אחרי שקיבלו עצת יתרו ועמלו בתיקון מידותיהם זכו להיות כעם אחד הראויים לקבל את התורה הקדושה.
אמנם ראינו כי הסיבה לחורבן ביהמ"ק ומיתת תלמידי רבי עקיבא היא שלא נתנו כבוד זה לזה, לא פירגנו אחד לשני, שנאת חינם, על-כך אומר הקב"ה: "וגם אני שמעתי את נאקת בני-ישראל", כמו שראיתי שאחד שומע את חבירו ועוזרים אחד לשני בקושי העבודה במצרים כך גם אני שמעתי, אני- מידת החסד של הקב"ה, לכן באה הגאולה "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי".
האפשרות היחידה לגאולת עם ישראל היא להיות 'כאיש אחד בלב אחד' ע"י אהבת חינם, אכפתיות אחד לכאב של השני עד כדי לבכות על צערו, לצאת מתוך המסגרת שאתה נמצא בתוכה ולהשתתף לא רק בהצצה חטופה דרך החלון אלא לצאת ולהושיט יד עד כדי מסירת נפש, לפעמים זה מתבטא אפילו בלומר בוקר טוב בתוספת חיוך לשכן ממול או למוכר בחנות שצמא להכרת הטוב על כל ההשקעה מבוקר עד ערב על-מנת שתמצא כל מבוקשך.
על-כן יש נוהגים ע"פ האר"י לומר בכל בוקר: ' הריני מקבל על עצמי לאהוב כל אחד מבני-ישראל כנפשי ומאודי.
