שמחת חיים עד אין קץ
מהי שמחת חיים עד אין קץ? סיפור יפה עם משל
עת צהרים רגועה, יושב שקט ונינוח על הספה, מתבונן בעיטורי הוילון.
לפתע הוא נכנס, בלון בידו, חיוך רחב, מביט בי בעינים גדולות. פניו ממש קורנות אור.
“תשמע” הוא פונה אלי “ולשמחה אין קץ, ולשמחה אין קץ, נרקוד עם הבלון עד שיתפוצץ”.
להארת פנים שכזו אי אפשר להישאר אדיש, פניתי אליו בקול מתעניין “מה, חזור שנית”...
“תקשיב”, אמר לי והחל מקפץ – “ולשמחה אין קץ ולשמחה אין קץ נרקוד עם הבלון עד שיתפוצץ”
“האנרגיה” שלו וגם שמחת החיים שלו פשוט סחפו אותי אליו, אחזתי בידו וכבמטה קסם הצטרפו למילים תנועה וריקוד קצבי.
תוך כדי ריקוד וחזרה על המילים “ולשמחה אין קץ ולשמחה...” החלו הלמות לבי להרעיד את מיתרי החשיבה.
אלו מילים פשוט גאוני, בתוך בלון החיים אפשר לפתור כך כל לחץ נפשי, מאורע או תקרית לא נעימה – לרקוד עם “הבלון” מלא באוויר-רע, להיות “בשמחה” עד הבום! ונגמרה הבעיה, לא?
לא, לא, זה נורא ! חלפה מחשבה איך אפשר להתייחס כך לאיזו שהיא תופעה, אפילו הכי צדדית, יש מאחוריה נפש אנושית. אם כן זה לא גאוני! אבל קופצני, קליט. חזרתי להביט בו ובשמחתו, עדיין אני מרגיש היסחפות מרצון הרי גם הוא שמח בריקוד המשותף...
אי!... תפס אותי מסתכל עליו, פנה אלי כשאור בעיניו. מושך את ידי מנענע מעלה ומטה כאילו מנסה לנפח בלון וקולו הנעים מזמר – “ולשמחה אין קץ ולשמחה אין קץ נרקוד עם הבלון עד שיתפוצץ”.
עצמתי את עיני וניגנתי עמו... מה אומר? כמו לשתות יין המשמח, מרגיש משוחרר והשכל פורח.
שוב עולה מחשבה - איזה סוג שמחה זו שאין לה קץ? מדוע הבלון צריך להתפוצץ? בעצם, אם יתפוצץ יבוא הקץ לשמחה, רגע, אז יש לה קץ...
מה אומר, מנוחת הצהרים הפכה להיות די פעילה, מישיבה על הספה ומבט בוילון, פתאום מחול וריקוד ועכשיו נוספים גם אגלי זיעה.
אז תפסתי, פשוט נפלא, אכן גאוני. הרי בכל זמן ותקופה, לכל אדם בכל מיני מקומות, יש בלון חיים עצמי או כללי שנופח על ידו או נופח עבורו. לא די שהאוויר שנופח בו יתנדף אט אט מתוכו (האסטרונומים קוראים לזה “סופר נובה” כוכב המבזיק לפני דעיכה) סוג “בלון” שכזה חייב להתפוצץ. זה פשוט, אחרי שיש “בלון נפוח” רוקדים איתו בלי קץ. מדברים על זה בכל מיני מובנים, צועקים, מצדיקים, מה שקוראים “עושים שמח” מהבלון. הרי ימשיך ויתנפח, ומה נעשה שכל בלון מתאפיין בכושר מתיחת הפנים, ואלו מתמתחים עם השמחה אזי בום! ואין כלום בפנים.
נו נו תרקוד מה אתה עייף? הוא צעק לעברי, שוב נתפסתי הפעם גם במחשבות. חייכתי בהתנצלות והרגלים החלו לקפץ הפעם גבוה יותר ומהר יותר כי “לשמחה אין קץ” הבלון עדין לא התפוצץ, וכדאי לשמחו, תראה אותו כולו מלא חיים, תנועה ומרץ.
המזגן מקרר האווירה מתחממת, חוזרים על המילים שוב ושוב עם ניגון וריקוד, מה כבר יעצור אותנו? שילוב מדהים. והלב מרעיד עוד מיתר חשיבה, זו כל ההבנה? בכל זמן ומקום יופיע לו בלון חיים חדש, ונחכה לפיצוץ?
סיקסטיז, אייטיז, תקופה והרוח שבה, ביטלס, כוורת, רוק, רוק אנד רול, ראפ, היפ-הופ, בלוני מוזיקה, מצביאים ופוליטיקאים, שיטות ממשל, מזרח ומערב, רוסיה, ארצות הברית, מלחמה קרה, מלחמה חמה, קופי ואייס קופי, אין משהו עקבי שימלא את ההבל בבלון העולמי? לשמחה אין קץ תרקוד עד שיתפוצץ בלון החיים.
ואנחנו מרקיעים שחקים בשירה, אוחזים בקצה הבלון המעלה אותנו לגבהים שאנחנו כבר לא מכירים, נוגעים בשמים, האוויר דל הנשימה כמעט נעתקת לפני עילפון...
ובת קול מלחשת... הנשמה הנפוחה בך כאוויר בבלון בגוף מלא נקבים, אם בה תנפח את בלון החיים אזי לנצח שמורה לך השמחה, בלא קץ תוכל להוסיף ולרקוד גם כשהבלון יתכווץ.
נפלא! תפסתי, זה מה שאומרים “וייפח באפיו נשמת חיים” יסוד ושורש לכל בלוני החיים.
אט אט הריקוד נרגע, ומחשבה נוספת צצה ומגיעה, הגוף כבלון, הנשמה בו נופחה עבורי! מישהו... עשה זאת בשבילי, רגע אז...
“בום” נשמע קול רועם הריקוד פסק, הלמות הלב ממשיכות... ושקט ומתוכו בכי ודמעות, ניגבתי דמעותיו חיבקתיו בחום הנה קח לך עוד בלון.
