השגחה פרטית
האם לצדיק ישנה השגחה פרטית מדוקדקת יותר מאדם רגיל? האם לרשע ישנה השגחה פרטית? ומה עם המלאכים או החיות האם גם להם ישנה השגחה?
ישנן שתי סוגי השגחה בעולם: השגחה פרטית והשגחה כללית.
יש בעולם השגחה כללית ופרטית. על כל הנבראים ההשגחה היא השגחה כללית, האדם הוא הנברא היחידי שיש עליו השגחה פרטית. מה הכוונה? השגחה כללית פירושה שמירה על מצב קיים: לקיים את הנבראים, לקיים את מין האריות לדוג'. את מין התפוחים. צריך על זה השגחה. אנחנו רואים את זה כדבר טבעי. האופן שבו זה פועל זה טבעי, אבל הדבר הזה עניינו השגחה, ההשגחה מפעילה את הדברים. לדוג' ההשגחה הכללית מקיימת את מין האריות בעולם, אז אם לצורך העניין יש סכנת הכחדה למין האריות בעולם, (בלי להיכנס כרגע ללמה צריך לקיים את האריות בעולם, שזה נדון בפני עצמו), אז קמה קבוצה של אנשים שמתעוררת לסכנת הכחדת האריות ועושה ספארי ושומרים שם על אריות, כי הקב''ה רוצה בקיום האריות. ומה לגבי האיילות, הרי האריות הללו טורפים את האיילות. אז הקב''ה דואג לשמירה על האיזון. האיילה הזאת נטרפה אבל המין נשמר. זאת נקראת השגחה כללית. זאת אומרת אין כאן השגחה על איילה פלונית או אריה פלוני.
במשל שהבאנו זה מקביל לשמירה על כסף. אין לקב''ה עניין לתקן את האריה, יש עניין שיהיו אריות מסיבה מסויימת. זה כמו שמירה על כסף.
על מין האדם יש השגחה פרטית. זה כבר כמו השגחה על חולה. שם מטרת ההשגחה היא לא קיום מין האדם. המטרה לתקן אותו. בין ע''י מכה שהוא קיבל ובין ע''י חיוך שהוא קיבל.
בעניין הזה הרמח''ל הולך כשיטת הרמב''ם. הרמב''ם במורה נבוכים מעמיק בזה עוד יותר ומוסיף גם צבעי משנה ואומר שגם אצל בני אדם יש מדרגות בהשגחה פרטית. הרמב''ם אומר שככל שמדרגת האדם גבוהה יותר דהיינו שהוא יותר צדיק, כך מדרגת ההשגחה עליו יותר מדוקדקת, יותר פרטית. פרטי זה יכול לומר כמו שיעור פרטי, שיעור שהוא רק עבור הילד הזה, ספציפי. אבל יש לזה עוד רובד, זה יכול להיות גם יותר מפורט. אם השיעור הוא רק לילד הזה אז אפשר להתאים את השיעור ליכולות המסויימות שלו. פרטי אומר פרט זה ולא פרט אחר וגם אומר יותר פרטני. שתי המשמעויות נכללות במילה פרטי ובמושג השגחה פרטית.
גם לאדם רשע יש השגחה פרטית. אבל על הצדיק יותר, ההשגחה יותר מפורטת, יותר צמודה. הרמב''ם מקצין את זה עד כדי כך שהוא אומר שיכול להיות אדם שיביא במעשיו לכך שההשגחה עליו תהיה כל כך כללית שזה יגיע לאופן ההשגחה שמשגיחים על האריה והאיילה.
לגבי בעלי חיים אומר הרמב''ם כמו שהוסבר ברמח''ל, ומכאן הוא גם מסביר למה בעצם מותר לשחוט בע''ח. הרי כשאדם שוחט כבש, יש כאן לכאורה התערבות בהשגחת הבורא. אולי הקב''ה רוצה שהכבש הזה יחיה והשני ימות? כי אין השגחה פרטית על בע''ח. יוצא מהרמב''ם חידוש, שאם הייתה השגחה פרטית על בע''ח אולי לא היה היתר להשתמש בהם.
למה צריך השגחה? למה שהעולם לא יתנהל בדרך טבעית? ישנן מערכות רוחניות שלימות הממונות על ענין ההשגחה בעולם. למה זה נצרך?
את זה הרמח''ל מסביר באות א'. רק שהוא מסביר שלפני שאנו שואלים למה צריך השגחה, למה בכלל צריך נבראים?
מבאר הרמח''ל: ההתחלה נמצאת בהבנה של "סוף מעשה במחשבה תחילה". דהיינו שקודם נקבעה התכלית של הדברים. אדריכל רוצה לבנות בית, אז יש תכלית. המחשבה היא התכלית של הדברים, מה אני רוצה פה? לפי התכלית הולכים אחורה ומכינים מיני פעולות וחומרים שמובילים אל התכלית המבוקשת. אז לקב''ה הייתה תכלית מסויימת. התכלית היא לא לברוא את העולם. התכלית נמצאת לפני בריאת העולם. בריאת העולם זה האמצעי להגיע לתכלית.
לצורך העניין, התכלית של הקב''ה הייתה להיטיב, להשפיע טוב. זאת תכלית. כדי להוציאה לפועל נבראו נבראים שאפשר להשפיע להם. זאת סיבת בריאת העולם באופן כללי. יש פרטים. רוצים לגור איפשהו אז התכלית היא לבנות בית, אבל עד שבונים בית יש הרבה הרבה פרטים שצריך לדאוג להם. צריך הרבה בעלי מלאכה: בנאים, ארכיטקטים וכד'. צריך הרבה סוגי נבראים. לברוא עולם זה לא רק בני''א. זה אריות, זה ג'וקים, זה צמחים. מבלי להיכנס לסיבה שכל פרט ופרט נצרך לקיום התכלית, אנחנו יודעים שהוא נצרך.
אבל זה לא נגמר בזה. אם לדוג' אנחנו רוצים לבנות פלוגת צנחנים. אז נביא טנקים ונאמן אותם. זאת שטות. בשביל לאמן צנחנים צריך מטוסים. אז בשביל אריה צריך גבורות ובשביל איילה, צריך מהירות וכו'. אז התכונות של כל נברא צריכות להוביל אותו לתכלית.
כל הטבע והתכונות של כל נברא ונברא משרתות את תכליתו. למה יש לו את התכונה הספציפית הזאת ולא זאת, זה אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו כן יודעים שהוא שונה ממנו, כי יש לו תפקיד אחר. יש דברים שכן אפשר לדעת ויש שלא. אם אני אדע את התכלית שלו אני אולי אדע להסביר למה יש לו צבע כזה או אחר, או תכונה זאת או אחרת.
אז אם אנחנו מבינים שכל תכונה בנברא מסוים נצרכת כדי לשרת את התכלית שלו באופן כזה או אחר, אז ודאי שהקיום שלו נצרך. אם אריה צריך להיות בעל תכונות מסוימות, אז כל שכן שצריך להיות אריה. אם כך צריך השגחה. זאת הסיבה שצריך השגחה. שום דבר לא נברא סתם. שום דבר בעולם ושום דבר בגוף האדם. זה משכותב הרמח''ל: "ועל כן האדון ברוך הוא, שברא כל הנבראים האלה, לא ימנע גם כן מלהשגיח עליהם, לקיימם באותו המצב שהוא רוצה אותם בו."
למה הקב''ה צריך להשגיח, שיברא נבראים ולא ישגיח עליהם, כך סבר אריסטו. הוא הרי האמין שהבורא ברא את העולם רק שהוא כפר בהשגחה, לוגית הוא צודק. זה אפשרי, ההבדל הוא שאצל אריסטו לא הייתה תכלית. הוא התבונן בבריאה והבין שהבורא זה דבר שהוא מחוייב ההיגיון, אבל הוא סבר שזה עדיין לא מצריך שהוא ימשיך להתערב בבריאה. זה לא לכבודו. זה משום שהוא לא ידע את מה שכתוב ברמח''ל. רצונו של הקב''ה להיטיב, זה כבודו של הקב''ה. בשביל שהתכלית הזאת תתקיים, כל המינים חייבים להתקיים וחייבים להתקיים בדיוק בתכונות מסויימות, לכן צריך השגחה.
באות ב' - בחלק א' של "דרך השם", מסביר הרמח''ל שכל הבריאה משתלשלת, אז אם צריכים להשגיח על כל המינים, הרי זה לא מתחיל פה. כל הנבראים מתחילים למעלה בספירות וכוחות ומלאכים, שם זה הכל מתחיל, אז מה שייך להשגיח פה, הרי בחוליה מעל יכול להיות קצר? כדי שיתקיים המין הזה, צריך להשגיח בשורש שלו למעלה. שם צריכה להתחיל ההשגחה. זה מה שאומר הרמח''ל: "ואולם, כבר הקדמנו בחלק הראשון פרק חמישי, שתִּחְלַּת הנבראים כולם הם הכוחות הנבדלים, ומהם משתלשלים הגשמים, והדברים בגשמים בכל פרטיהם הנה הם כפי מה שנעתק אליהם מן הכוחות ההם בפרטי בחינותיהם, ואין דבר קטן או גדול בגשמיים שלא יהיה לו סיבה ושורש בכוחות הנבדלים, כפי בחינותיהם;" אז הרמח''ל מסביר שהקב''ה משגיח גם על המלאכים. המלאכים צריכים השגחה? שם אין השגחה של חולה, את המלאך לא צריך לתקן. זאת השגחה שמתחילה אצלנו, איפה שיש יצר הרע צריך סוג מסויים של משגיח. שתקח תרופות ושלא תבלע רעל. אבל אצל המלאכים צריך השגחה אחרת, שם צריך השגחה שהמציאות לא תשתנה. יכול להיות שהמלאכים צריכים השגחה, כדי שאנחנו לא נקלקל אותם מההשפעה החוזרת שלנו. יכול להיות שאם היו רק מלאכים ואריות, הם לא היו צריכים השגחה, אבל כשיש בני''א ולמעשים שלהם יש השפעה והשלכות גם למעלה, כאן צריך השגחה.
