• White Facebook Icon
ישיבת בנין ציון

נוף רמות 75, ירושלים

דוא"ל: binyanzion@gmail.com 

פקס:  02-5866081

טל':    052-7142374

         052-7670371

  • Black Facebook Icon
חיפוש מאמרים על ידי תגים:

מהי עין רעה? ומהי עין טובה?

May 7, 2017

 

מהי עין רעה? מהי עין טובה? וכיצד להופכה מרעה לטובה?

 

ישנן שתי מידות זאת לעומת זאת, עין רעה ועין טובה. 

טוב עין - "טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל" (משלי כ''ב).

רע עין - "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו:"(שם כג). 

 

מרע עין אל תיקח שום דבר. טוב עין משפיע טוב, רע עין משפיע רע. מעולם לא שמענו על רע אוזן או רע רגל, אדם טוב משתמש בכל אבריו לטוב. אדם רע ההיפך. אנחנו מוצאים פה ביטוי יוצא דופן: העין היא רעה, זה לא עין של אדם רע, העין היא רעה מצד עצמה. אדם רע, כל אבריו רעים באותה מידה. מה זה אומר שהעין רעה?

 

 

ההבדל בין טוב לרע: טוב הוא דבר שראוי לתכלית שלו, דבר רע זה דבר שלא מוביל לתכליתו. זה דבר שבור - רעוע, שלא משרת את המטרה שלה הוא נוצר. תפקיד העין בעולם זה לתת מציאות לדברים. בלשון חז''ל הקב''ה ברוך ברא את המציאות כולה לגילויו. כביכול הבריאה כולה מגלה משהו, הגילוי נמסר לעיניים, העיניים רואות. זאת אומרת שבורא עולם נתן לעין את הכח לגלות אותו, זה תפקידה של העין, זה עין טובה, עין שנותנת מציאות, זה מה שעין צריכה לעשות, לגלות בבריאה את מי שברא. מצינו במקורות שעין זה גם מעיין: אליעזר עבד אברהם אומר "ואבוא אל העין", אנחנו מכירים גם הרבה מעיינות שנקראים כך (עין גדי ועוד). עין בעצם זה דבר שהוא נובע, זאת אומרת משם יוצאים, מן העין מתגלה והולכת המציאות, זה העין. במה דברים אמורים, באדם שתפיסת המציאות שלו היא תפיסת אמת. וכאן ההבדל בין טוב עין לרע עין. רע עין זה אדם ששייך לצד הרע, זאת אומרת לצד שמפריד את עצמו מהמציאות האמיתית ולוקח לעצמו. בדרך כלל אדם רואה את עצמו כמרכז המציאות ואת הכל הוא תופס ביחס לעצמו. כשאדם מסתכל על דבר והוא לא שייך לצד עצמו, אז מבחינתו הדבר הזה הוא לא חלק מהמציאות, זה לא דבר שניתן לייחס לו ערך, זה לא דבר שנתפס כראוי להתקיים. מה צריך את זה? בלשון העולם "למה זה טוב?".

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה (אבות ב').

 

המציאות עצמה היא כולה ברכה, שפע שיורד מלמעלה. גילוי של מציאות שיורדת מלמעלה, כולה השפעת טובה. אדם שתופס את המציאות תמיד ביחס אליו, זאת אומרת הדברים הם טובים או רעים עד כמה שהם טובים או רעים ביחס אליו. ביחס למה שהוא היה רוצה, או צריך, לפי זה נמדדת המציאות כולה ומתפרשת על ידו. עד כמה שהדבר הזה מיטיב איתי, מצטרף ומשמש אותי. אדם כזה לוקח את הדברים מהמציאות האמיתית ומעביר אותם למציאות הקטועה שלו. עין טובה היא עין שרואה את המציאות האמיתית, מגלה במציאות כולה את השפע וההטבה של בורא עולם בכל חלקי הבריאה. כל המציאות כולה היא שפע, טובה שמושפעת מלמעלה, כל מה שאני רואה זה המציאות שבורא עולם נותן לי, זה מציאות שלא חלה באדם, זה מציאות שחלה בעין בורא עולם המעניק.

 

בורא עולם ברא כדי להתגלות לנו, כדי לגלות לנו את מידותיו, כל השפעה באה לגלות את רצון ה' להעניק, להיטיב. עבור רע עין, אם אין ההטבה עבורי, אז איזה הטבה יש כאן?

 

אך כשאני נותן לדברים את המציאות האמיתית שלהם, כל מה שאני רואה זה טובה שמושפעת עלי, מציאות שבורא עולם נותן לי, מעניק לי, מתגלה אלי.

 

המציאות זה אני

 

כתוב בגמ'(בבא בתרא ב): אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, ורש''י אומר: "שלא יזיקנו בעין רעה". הכוונה היא בשעה שהשדה נראית מלאה, שפע רב, הדברים נראים מסודרים,  אסור  לאדם לעמוד שם. כי אדם רע עין, כל מה שהוא רואה, "הדבר הזה לא שלי", זה שייך למישהו אחר, לי אין שייכות בזה, אז הדבר הזה הופך להיות מציאות רעה, זה מציאות נגדית, זה לא טוב. הטוב זה אני, מה ששייך אלי, מרכז המציאות זה אני, וכיוון שזה לא שלי, אז הדבר הזה, מוטב שלא יהיה. כדי שזה יוגדר כטוב, זה צריך היה להיות שלי, אין לזה קיום אם זה לא  עבורי. ההסתכלות עצמה הופכת את זה לרע. ההסתכלות הרעה מפרשת את הדבר והופכת אותו להיות לא טוב,  מכאן היסוד לכל מה שאומרים חז''ל על כך שיש להישמר מעיניהם של אנשים.

 

"וירא אלוקים כי טוב"                                                                                      

העובדה המוזרה הזאת שכשאנשים מסתכלים בעין רעה על איזה משהו, אז הדבר הזה נפגע, איך זה קורה? מי נתן להם שליטה על הרכוש שלי? ה' ברא את הבריאה ונתן לעין את התפקיד להשלים את מציאות הדברים, כי הדברים נבראו על מנת להתגלות, ולגלות ,והגילוי הוא תמיד ע''י העין, אם הדבר הזה הוא לא טוב לי, העין רואה את זה כדבר שלילי, כנגד המציאות הנכונה. הקב''ה השליט כביכול את בני אדם על המציאות מכיוון שדרכם הוא מגלה אותה. כשבני אדם מסתכלים בעין רעה, אז המציאות היא כפי שהיא מתפרשת אצלם והם קובעים את המציאות. זהו כח אדיר לטוב ולמוטב, ואם הדבר הזה נתפס ומתפרש כדבר לא טוב בעיני המתבונן, אז מוטב לדבר הזה שלא היה נברא, אז  הדבר הזה צריך להיות מושלך החוצה מן המציאות. כי המציאות היא כפי שבני אדם מגלים אותה, בני אדם משלימים את המציאות. ה' ברא את זה כדי שזה יתגלה לבני אדם, וכשבני אדם לא רוצים את זה, לא מכירים את ההטבה שבזה, אז זה מתגלה כמציאות לא טובה.

 

בבריאת העולם, אחרי כל מעשה של בריאה כתוב "וירא.. כי טוב", וירא זה קיום הדבר. את הדבר הזה בורא עולם מסר כביכול בידי בני אדם, השלמת המציאות ע''י כח הראיה: "והארץ נתן לבני אדם. כשאנחנו לא מקיימים את ה"וירא כי טוב" אנחנו וירא כי רע, אז הדבר חסר קיום.

 

אני רואה משמע אתה קיים

 

הדבר שהביאה יוון לעולם, "המציאות זה אנחנו". לא אנחנו כמגלי המציאות, אנחנו המציאות, זה מתחיל ונגמר בנו. זאת דעתם וזה גם לצערנו כפי הנראה הדעה השלטת בעולם וגם בקרבנו, אם נרצה או לא, וזה השקר הגדול והנורא מכולם. זה השורש לכל כח הרע שבעולם. ברגע שהמציאות זה אנחנו, ברגע שהיא נקבעת על ידינו, ברגע שהיא לא המציאות האמיתית, יוצא שאנחנו קובעים מה אמת ומה לא. אנחנו לא מגלי המציאות, אין כאן מה לגלות, אנחנו קובעים את המציאות, אנחנו מגדירים אותה, כשהאדם הופך את עצמו למרכז המציאות, האמת היא מה שאני תופס, ומה שלא, אינו קיים. אני הקיום, אני המציאות עצמה, כך רוב העולם. וכל אחד מבאי עולם חי באותה מחשבה, זאת הסיבה שכל העולם נלחם בכל העולם: אם אני המציאות, מה אתה עושה פה? זאת מלחמה מוכרחת והמלחמה מבית ומחוץ.

 

האין שבעין

 

הגמרא במסכת עבודה זרה: אמרו עליו על מלאך המוות שכולו מלא עיניים, ועומד מעל מיטת החולה וחרבו שלופה בידו, וטיפה של מרה תלויה בחודה, פוקח עיניו ורואה אותו, מזדעזע ופותח את פיו, ואותה טיפה נופלת פנימה והוא מת. אז מלאך המוות מלא עיניים, מכל הצדדים הכל עיניים, כך הוא מתפקד, אלה עיניים של מוות, עיניים שלא רוצות את הקיום הזה. העיניים שלא רוצות קיום הן אלה שמסלקות מן העולם את מי שרואה אותן.

 

כדאי מאוד להבין ולדעת, יוון השליטה על העולם כולו בהכרח, כפתה על העולם את המידה של עין רעה. עין רעה פירוש: אדם מסתכל על העולם והתחושה שלו היא הרגשה של זרות, של חוסר שייכות, זה משהו שאני צריך להתמודד איתו, מולו, זה נגדי. כי המציאות זה אני, וכל מה שהוא לא אני, או לא משרת אותי, אז או שאני משתלט עליו, או שאין בזה צורך. כל ההשתלטות של יוון על העולם הייתה כזאת.

 

ובכל זאת ראינו שחז"ל אומרים: "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם"

מה זאת האמירה הזאת? וכי אין זה חס וחלילה ממין האמירה של אותם יוונים שדיברנו עליהם? אלא שצורת ההסתכלות שמדברים עליה חז''ל היא שכל הנבראים בעולם של מטה לא נבראו אלא בשביל האדם, כמובא בגמרא:" אדם בערב שבת נברא, מפני מה נברא בערב שבת, כדי שיכנס לסעודה מיד, משל למלך בשר ודם שבנה פלטירין ושכללן והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחים; וכיון שכל אחד ואחד חשוב לפני המקום לברוא לו צורה בפני עצמה, חייב לומר בשבילי נברא העולם, ולהודות לפני המקום על כך." זאת אומרת שמטרת האמירה הזאת, בניגוד לאמירה של רע עין שכל מה שאינו עבורי מוטב לו שלא נברא, טוב עין אומר: כל מה שנברא, עבורי נברא וממילא טוב, תודה. יש את מה שנברא ישירות עבורי, כדי לשרת אותי. אבל גם מה שלא משרת אותי ישירות, נברא עבורי, כדי שאני אגלה, כדי שאני אתקרב לבורא עולם באמצעותו. באמצעות ההטבה המתגלית דרכו.

 

הדיבור שבדברים

 

"תכלית הבריאה היא גילוי כבוד ה' " (אבות סוף פ''ו). כל פרט ופרט שבה יכול להיות כלי לגלוי זה. עד כמה שיש בכוחו לגלות - זהו קיומו ומציאותו של כל פרט. גילוי כבוד ה' תלוי בראיית האדם. כל הדברים בעולם נקראים דברים, כי הם מדברים. "מה שנצרך יותר לחיי האדם, נמצא יותר. (אויר נמצא יותר ממים, מים יותר מאוכל, אוכל יותר ממלבוש וכו'). וכן ברוחניות - הנצרך יותר לגילוי נמצא יותר. הטבע נמצא יותר מהנס, וא''כ מוכרח שיש יותר גילוי בכח הטבע מאשר בנס. מהו כבוד ה' שאפשר לגלות בטבע? מתגלה בו תמידיות רצון ה' בקיום כל הנבראים, ועקביותו, והדייקנות המתמטית הנפלאה שבכל דבר מגדולי הגדולים - כגון גלקסיות, עד קטני קטנים- כמו אטומים. בדברים אלו בדיוק השתמשו רעי עין בכדי להעצים את האדם ולנתק את הבריאה מבוראה.

 

מן

 

אדם נכנס למכולת וניגש למדף של הלחם, איזה שפע! כמה טרחה עד שהביאו לפנייך את הדבר הזה: חרישה, זריעה, קצירה, דישה, טחינה, לישה, אפייה, ועד שהביאו את זה ממש עד אלייך, כמה מחשבה הושקעה בך. מה מפריע לך? יש פה עוד 30 ככרות שאינם עבורי. חוץ מזה שזה כל יום, חוץ מזה שכבר הסברנו איך זה נהיה. הטענות הללו שבהם משתמשים רעי עין, בהם עצמם נמצא הגילוי האמיתי.

 

על הגילוי שבתמידיות הטבע אמרו רבותינו טובי העין: בפרשת האזינו - "האזינו השמיים.. הסתכלו בשמיים שבראתי לשמשכם, שמא שינו את מדתם?, שמא גלגל חמה אינו עולה מן המזרח ומאיר לכל העולם?.. הסתכלו בארץ... שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים?, או שמא פרה אינה דשה ואינה חורשת היום?, או שמא חמור זה אינו טוען ואינו הולך?... הים שינה את מדותיו ואומר אעלה ואציף את העולם...? אנחנו אומרים כל יום, כך אנחנו מתחילים את היום:  "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית".

 

הנצחון האמיתי על יוון יהיה ע''י אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה.

 

העולם סביבנו מלא שפע, מלא הטבה, מלא דיבורים של אהבה שהקב''ה מדבר אלינו, מגלה לנו, צריך רק לפקוח עיניים, עיניים פיקחות - עיניים פקוחות .

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים:
Please reload

Please reload

להצטרפות לישיבת בנין ציון
ישיבה לחוזרים בתשובה
לחץ כאן
או התקשר:02-5866081